למה לי פוליטיקה

אבא אבן: למדנו שכדי להיות במשרד החוץ, צריך להיות באמת דיפלומט ולא מינוי פוליטי. למדנו שצריך להבין בנושא, ללמוד אותו, לעשות תואר ראשון ושני בממשל ויחסים בינלאומיים, ולא לצעוק בקול רם יותר במרכז של מפלגה כלשהי. למדנו שלא רק ההסברה הישראלית בקאנטים, והבנו לעומק יותר- מדוע.

משה ארנס: בואנ'ה אתה רחמן בן רחמנים. אתה זוכר את הפתגם על הרחמנים? מי שמרחם וכו'… אני למדתי גם שייתכן וסטיבן וג'ודי צדקו בביקורות שלהם. ושדני איילון הוא מינוי עלוב. שהדיפלומטיה של הפאשיסטן ליברמן היא מיושנת שלא בטוח שהעות'מנים היו חיים איתה בשלום.

אבא אבן: למדתי שאין פוליטיקאי סביר בישראל שלא קם וצעק שהמלך עירום. כולם שתקו. שמדיניות החוץ של ישראל נמצאת בידיים טובות ואנחנו עדים לכוחה העולה של ישראל בכל הפרמטרים עד שלא ברור לנו למה הוגו צ'אווס הוא לא חסיד אומות העולם.

משה ארנס: אתה יודע מה עוד למדתי . שעם כל הצחוקים, טוב שיש את שמעון פרס. אנשים עוברים לדום לידו, גדולי העולם מצייתים לו, וכשהוא מבקש לדבר עם מישהו, אף אחד לא יגיד לו לא. טוב שיש אותו לכבות שריפות.

אבא אבן: כן ולא (כמו תשדיר הבחירות של ריבלין על פרס מ-84). כן- כולם עוברים לדום. לא- אל תשכח שאצלו התחיל הכול ( בדאבוס).

משה ארנס: מה שכן, אנחנו באמת לא מדברים על הטורקים. כשאיילון עשה את זה אמרתי לעצמי שמישהו צריך באמת לעשות משהו. כשראיתי מה שהוא עשה אמרתי שעכשיו נלמד שיעור במה לא עושים… ומייד אחרי זה נלמד שיעור מה כן צריך לעשות כדי לכבות שריפה מיותרת.

אבא אבן: מה כן לעשות ? להוציא את אדון ליברמן ממשרד החוץ, ולהכניס לשם מישהו שיודע את העבודה. מישהו שבשעות הפנאי קורה ספרות יפה וקורא על מדינאים גדולים ומעשיהם בחיים, ולא יורה מעל לראשם של הפלסטינאים שבחצר ביתו.

משה ארנס: ליברמן הדביל צריך להתפלש ברחת לקום על מנת להחזיר נקודות שאיבד בסיפור הזה. דני איילון צריך להכין סיר צ'ורבשי ולהפוך אותו מעל לראש מייד אחרי הרתיחה כדי שמישהו מבני עם ישראל ימחל לו אי פעם. הוא צריך להתפטר מהממשלה ומהכנסת ולקוות שיהיה ח"כ אחר שיגנוב איזה מוח מהפנלים בכנסת על מנת להוציא את עצמו מהמקום הראשון בביזיונות של פוליטיקאים E-V-E-R.

אבא אבן: בימים כאלו אני מצטער שאנחנו לא בוחרים אנשי ממשל לתפקידים כאלו על בסיס הכישורים שלהם.

משה ארנס: והנה, שוב עולה הנושא- יש לבחור באנשי מקצוע לתפקידי מפתח. לא יכול להיות שאדם שלא בקיא במדיניות ובפוליטיקה (שהיא מקצוע עתיק יומין עוד מימי אפלטון ואריסטו) יתפוס במושכות השלטון ויעשה ככל העולה על רוחו. עוד כמה צעדים, והשגריר הטורקי היה חוזר הביתה, ומי ישורנו מתי היה שב בחזרה.

אבא אבן: לא באמת היה מטריד אותי שהשגריר הטורקי היה הולך הביתה. ההתנהלות שלהם לגמרי אופ טופיק. יכול להיות שהיה שווה לגרש את השגריר. היה לזה אימפקט דומה ל"זובור" שעברנו.

משה ארנס: הסיפור של אנשי המקצוע הוא עתיק יומין. כאשר הוחלט שאין מקום לאנשי מקצוע במשרות האלו אלא רק לאנשי השררה. יכולת לסמוך על איש שררה שימצא לו איש מקצוע כמנכ"ל על מנת שיאזן אותו. זה גם ההליך ההגיוני והרציונאלי לביצוע.

אבא אבן: הבעיה מתחילה כאשר המגלומניה עולה עם השתן לראש (וכאן ג'ודי מוזס מגיעה לאורגזמה פומבית כולל השפרצות על כל מדינת תל אביב בכלל והפרלמנט באולימפיה בפרט). דני איילון הוא איש קטן שהגיע בטעות למקום שאסור, בתכלית האיסור, היה לו להגיע אליו. דני איילון חי על הטיקט של אנטי סיטיב. והטיקט הזה לא מחזיק מים אז בטח ובטח ובטח שלא סגן שר חוץ. יא אולוהים- ולחשוב שהמוקיון הזה היה שגריר ישראל בארה"ב.

משה ארנס: אז מה עושים עכשיו ? נמשיך לשמוע את דני איילון אומר שהוא לא ממש התנצל כי לא מגיעה להם באמת התנצלות ? נמשיך לשמוע את שר החוץ מגדף את כל מי שלא בעדנו ? (שזה בערך כולם) ונמשיך לשמוע את ביבי לא מגנה, לא עושה ובעיקר- שותק ?

אבא אבן: ברוכים הבאים לארץ בינונימוסלנד פינת סטטוס קוו. מימין תוכלו להביט במייצג אדיר מימדים ( בעיקר בעיני עצמו) של ראש ממשלה שאוהב את שרה (בעיקר בעיני עצמה) משמאל תוכלו לראות נפולאון קטן שישן בבית ענק ובחדרי מלון אדירי מימדים ע"ח הברון. בהמשך תוכלו להביט במיצב רב מימדים שנקרא מפעל ההתנחלויות. מלמעלה כפור מלמטה חממה. אין כזה בכל העולם.

משה ארנס: בחדר הבא תמצאו פיתום שמחזיק בובה על הרגל ביד אחת עם 14 נודניקים שמזבחים לו כאל השכם וערב. מעל לכול תמצאו אספקלריה נאצית חובשת כפותא שיודעת לירוק מחלות ולגהק תושבים זרים וילדיהם והכול בשם השם, היהדות ורבובדיה (הרב עובדיה) אינשאללה כולם יצביעו לי בבחירות הבאות כי אני הכי יפה. אני ואורי זוהר.

אבא אבן: אם היינו בעד ליברמן היינו אומרים- כשחוטבים עצים עפים שבבים. מאחר שאנחנו חושבים שהעשייה שלו הפעם גובלת בדביליות מתקדמת אנחנו אומרים אידיוט אחד זורק אבן לבאר ואנחנו אוכלים את הדגים המסריחים.

אברום בורג: שמעת ? אופיר פינס פורש ממפלגת העבודה. איזו אבידה.

ישראל קיסר: מידע מיותר לחלוטין. מי זה אופיר פינס? עוזר פרלמנטרי אמר פעם עליו- "הילכו 2 אם בלתי נועדו?", זו ההגדרה הכי מדויקת שניתן לומר עליו. עוד הגדרה- שיא גינס קטן- הוא הח"כ הראשון שהיה לו קעקוע. הוא קיעקע את הסמל של כנסת ישראל על השן שלו… מדברים על ביזאר…

אברום בורג: האיש היה פוליטיקאי במשך עשרות שנים, הקדיש עצמו לעשייה ציבורית !

ישראל קיסר: עשייה ?! האיש והכלום, האכזבה הגדולה ביותר מפוליטיקאי. מה שיזכרו לו שהוא היה שחקן מכבי ראשל"צ בכדוריד. שום חוק, שום עשייה, כלום, נאדה. תחת המילון יופיע בהגדרה בלון נפוח. פורש סידרתי. שילך להתקעווד.

אברום בורג: למה ללכלך ? היה שר הפנים, היה שר המדע והטכנולוגיה, היה יו"ר הוועדה לשיקום האסיר (מעניין כמה ח"כים עברו לו מתחת לידיים), ויודע מה ? קיבל ב- 1997 את אות למנהל תקין וטוהר מידות וב- 2008 את אות אביר איכות השלטון . למה אנחנו לא קמים ומוחאים לו כפיים ? אלו הח"כים שאנחנו צריכים לחפש.

ישראל קיסר: לגבי הפרגון- כן ולא. כן, כי הוא שרד כל כך הרבה זמן. לא- כי הוא עבד רוחב ולא עומק. האם אנחנו צריכים 20 פינסים כאלו? אולי.  לא בטוח. לא מספיק. זה המון רעש בלי תכל'ס. זה כמו פרופלור- עושה הרבה מאוד רעש עש שמתרומם. וכשמתרומם עושה יותר נזק ואתה לעולם לא תרגיש יציב. למה שאעמוד ואמחה כפיים?

אברום בורג: ידידי, הכל יחסי בחיים. הכל ביחס לאחרים. אני חושב שביחס למה שמתרחש היום בכנסת ישראל, אנחנו צריכים- ואולי חייבים- לקום ולמחוא כפיים לאדם שלא נפל לשחיתות, שלא נפל למכתמי לשון לעוסים והיטפלות לאחרים, ושאולי לא עשה הרבה… אבל עשה. תסתכל על הברארה בכנסת, הוא יחסר שם.

ישראל קיסר: לא אהבתי אותו, לא אוהב אותו, ולא אוהב אותו. הבחור מלוקק, חרמן לשון ונעול עמדה. היה דורסני להפחיד ומפחיד בהתנהלותו. לא עשה כלום מלבד רעש והטעיית צרכנים. היה גרוע וטוב שהיה.

אברום בורג: שום דבר טוב על ח"כ פינס ? כלום ?

ישראל קיסר: במילה אחת- אכזבה. עורר יותר ציפיות ממעשים.

אברום בורג: אני כתבתי חמשיר לכבודו: בלדה לפורש: אופיר פינס, בכנסת ישב, שנים על גבי שנים, אבק ופרסים לרוב צבר. והנה, הגיעה הצעה קוסמת, ככל הנראה, מאיזה חברה עסקית מהודרת. ועכשיו מר פינס יעשה לביתו ולא לביתכם- ואנחנו נשאר עם רוחמה אברהם.

ישראל קיסר: לפעמים, בלילה בלילה. אני חולם על רוחמה אברהם. ידעתי שתקפוץ יא פרוורט… אבל בכל זאת, רוחמה עומדת בהבטחות שלה. רוחמה אומרת ועושה. עושה גרוע אבל עושה. לא מוליכה שולל אף אחד. רוחמה לשלטון.

אברום בורג: אופיר פינס, להתראות. שיהיה בהצלחה באזרחות. אנחנו כבר לא נעקוב אחריך. האמת- גם לפני זה לא עקבנו יותר מדי. ויודע מה ? לא נכניס אף מילה על אופיר פינס. הכל ברור מראש.

רן כהן: אלי אפללו מבקש לפרוש מקדימה כי הוא איבד אמון בלבני. בוא נזכר לרגע באותו אפללו, שדואג לפתע לציבור הישראלי…

דדי צוקר: אתה יודע איך צדים אפללו ? יושבים בשיח ביער נטוש עם קצת בגדי הסוואה, אתה זורק צ'ופרים על שביל מרכזי ומחכה. אחרי שעה האפלולו יוצא ממקום מחבואו ואז ניתן לצוד אותו בצעקות. בדרך כלל אחרי שאתה מפתיע אותו מהשיח הוא מייד מתהפך על הגב ועושה את עצמו מת… מה הבעיה ? בעקבות צייד יתר- החיה על סף הכחדה.

רן כהן: שי ודרור הגדירו את זה הבוקר יפה. הבחור חי בסרט בורקס. הוא חושב שמישהו יאכל את הגולש שהוא מבשל לנו ? 'נמאס לי מציפי אז אני הולך לסיעת יחיד', הוא באמת לא חושב שכולם מבינים שבעוד יומיים-שבועיים הוא חובר לליכוד?

דדי צוקר: אני חושב שזה תופעה שדומה לאכילת גלידה קפואה בצורה מהירה. זה ישר כואב בעין. הטיסה על המקרר של אגרסקו עושה משהו לאנשים…

רן כהן: אנחנו נטפלים לזנב המדולדל. מה עם הראש, שבמקום לעסוק בגלעד שליט ובבעיות דחופות אחרות, עושה 'סיבוב' כאחרון העסקנים ומנסה לפרק את קדימה ?

דדי צוקר: לא ציפיתי לשום דבר אחר. חוץ מזה, אתה חושב שכל היום הוא שוקד על זה? יש לו עוד מה לעשות חוץ מלהתעסק בעסקה. זה פופוליזם להגיד את זה.

רן כהן: אז ביבי וברק מתעסקים בלקפד את ראשה של קדימה. לברק יש כבר תואר שני בלהרוס מפלגות, אחרי שהרס את מפלגת העבודה. למי יהיו הביצים לאחד את המפלגות ולהפסיק לזיין לכולנו את הצורה.

דדי צוקר: לאחד ? אתה באמת רואה איזושהי קונסטלציה שציפורה יושבת עם המדושן מאקירוב, ולידם הבוחש (הבעל של החזרזירונת, להלן 'ביבי') שמסתכל ומשלב ידיים ? אין מצב. לא בגלגול הזה. למה, למה לי פוליטיקה עכשיו.

רן כהן: אני חושב שזה חינני להפליא. מה שאומר שאחמד טיבי יהיה יו"ר האופוזיציה, וזה כבר באמת משהו משהו.

דדי צוקר: אם לבני חפצה בחיים פוליטיים, אסור לה להיכנס. בשביל 3 שרים בלי תיק ? אולי שייתן לה ארטיק גלי-גל וישלח אותה לשחק בשמש ?!

רן כהן: זה סוף של משהו אחד והתחלה של משהו אחר. זה מדינה בלי אופוזיציה. זו צורת שלטון חזקה שהיא ממש על סף שלטון יחיד. אם היא נכנסת היא עושה את המפץ הגדול של חיים רמון. כל מה שהוא פינטז. ואז אפשר להתחיל לטפל בכל הטפילים שרוכבים על גב המדינה… או מצד שני- לשתק את כל המערכות בארץ.

דדי צוקר: ויהי ערב ויהי בוקר, וציפי לבני ככל הנראה בחוץ. אתה יודע מה מרתיח אותי ? שאין בושה. זה שרונית תירוש, ואפללו ושאר מרעין ובישין, אפילו לא מנסים להסתיר שהם עוברים מפלגה בשביל הג'וב ולא בגלל האידיאולוגיה.

רן כהן: רגע רגע, אף אחד עוד לא עובר. אתה מבין שהדיונים הם בושה כשאין קמצוץ אידיאולוגיה על הפרק. רק אתנן כזה או אחר. וזה סימול אמיתי שסוף האידיאולוגיה כבר כאן. וזה עוד יותר אומר דרשני, שראש האופוזיציה צריך להיות אחמד טיבי.

דדי צוקר: מה ציפק'ה תגיד היום שהיא לא נכנסת- סיבות אידיאולוגיות? בולשיט. אפילו ביילין אומר בבוקר שביבי מוכן למו"מ על בסיס קווי 67. אז ציפי האידיאולוגית הגדולה לא נכנסת ? צריך לומר את האמת.

רן כהן: המחיר הוא הראש של כל אחד. המחיר הוא המחשבה מה קורה מעבר לפינה. המחיר הוא שציפי מבינה שאם היא עוברת לקואליציה כאחרונת העשבים השוטים, היא מוחקת את עצמה, מוחקת את קדימה, וממליכה את שאול מופז לראש מפלגה קיקיונית.

דדי צוקר: תאר לך את הפנטזיה הבאה- מפלגה אחת של חילונים מול כל השאר. עד מתי תממן דוסים? עד מתי תממן סלילת כבישים למעלה המכמושים ג'? זו הזדמנות אדירה. קץ כל האידיאולוגיות.

רן כהן: 2 יהודים, 3 דעות, 1,000 חילונים, מלחמת אחים. לא יעבוד. מה אנחנו לומדים מהסיפור הזה של ביבי-לבני ? שביבי למד לעשות פוליטיקה מתוחכמת קצת ?

דדי צוקר: לא. ממש לא פוליטיקה מתוחכמת. זה סוג של בולדוזר שכל הזמן צריך לבחון את הכוח שלו ואת המשיכה שלו. קצת כמו שכלב מלקק את הביצים שלו. כי הוא יכול.

רן כהן: אז מה היה לנו ? ספין על ספין על ספין שהוציא את ביבי חזק ואת ציפי עוד יותר עמוק בבוץ המופזי ?

דדי צוקר: אני מניח שזה סיכום הוגן. ביבי עשה סיבוב. הסיבוב שלו הוא גם זה שינצח לו את הבחירות הבאות… ואת ברק…

ד"ר ווסטהיימר: ביבי נאבק במתנחלים- הכצעקתה ?

צחי בן-ציון: תקרא בויקיפדיה על- 'חצי הריון'. זה לא הריון מדומה או הריון רגיל ואפילו לא הריון רב עוברים- זה חצי הריון. זו עילה לשיא גינס. כמו להציג את הגבר הראשון שנכנס להריון.

ד"ר ווסטהיימר: מי נכנס לחצי הריון ?

צחי בן-ציון: אוהו, לא סתם איזה אזרח שלוך מקומה ג', אלא ראש הממשלה שלך. ביבי מציג לעולם- חצי הריון. איך ללכת בלי ולהרגיש עם או ההפך. הוא נאבק במתנחלים כמו שהפלסטינים מציגים את ה"דלת המסתובבת" בכלא ביריחו, נאבק מול מצלמות הטלוויזיה אבל מצ'פר אותם מתחת לשולחן, נאבק כמו שהשוטר אזולאי נאבק בהפגנה של החרדים בסרט ההוא.

ד"ר ווסטהיימר: אל תיתמם לי. ביבי רוצה עוד קדנציה וצריך את המתנחלים, הוא עוד ימצא את הדרך לפייס אותם. עוד 10 חודשים הכל חוזר לשגרה.

צחי בן-ציון: טעות בידך, אנחנו כבר עכשיו בשגרה. תשמע, אם זה היה אמיתי. ביבי היה מכנס את חבריו בהתנחלויות מסביר להם מה הוא עושה ומתווכח עד שיצא עשן לבן. כרגע הוא כביכול שולח את הבולדוג (להלן- אהוד ברק) וחושב שבכך הוא מחוסן. ההתנהלות שלו היא היא- חצי הריון.

ד"ר ווסטהיימר: מחצי הריון לא יוצא ילד. מצד שני, לחצי הריון אי אפשר לעשות הפלה. ומה עם כל הברדק שיש שם בשטחים ? מה עם המכות לשוטרים ? החצי הריון הזה עולה לנו ביוקר.

צחי בן-ציון: או עכשיו אתה נוגע בדיוק בנקודה הכאבת שנקראת "חוסר החלטיות פינת יחסי הציבור". חוסר ההחלטיות של המערכת בא לידי ביטוי באופן הטוב ביותר באי החלטה. חלק מהסימפטום בשם 'טמטמת הריון' מביא להחלטה הרת גורל- לא להחליט, ואז נותר ואקום (ריק) שמתמלא באינטרסים יח"צניים.

ד"ר ווסטהיימר: שוב אתה מיתמם. היח"צ נכנס ממזמן לכל חלקה טובה במערכת הפוליטית.

צחי בן-ציון: כן, אבל הפעם יחסי הציבור מכל הצדדים מסכנים את הדמוקרטיה שלנו. המתנחלים מציגים איך נלחמים על הבית וממשלת ישראל מציגה איך היא מפעילה את השלטון. באמצע ישנם 2 גופים מסכנים ואומללים- משטרת ישראל וחיילי צה"ל. מה עושים? מחליטים להחליט. ע"ע פינוי בית המריבה בחברון. החליטו לפנות- ופינו.

ד"ר ווסטהיימר: ביבי מבסוט שיש מאבק. הוא מראה לאמריקאים שהוא נתקל בקשיים, שההחלטה שנכפתה עליו מביאה אותו לחיכוכים עם מצביעיו, וככה בעוד 10 חודשים, וככל הנראה הרבה פחות מזה- הוא יוכל להמשיך לבנות 'כי הלחץ לא מרפה'. בקיצור, קריצת עין, כרגיל.

צחי בן-ציון: יש כאן תחכום יתר. הייתה ישיבת פתיחה, כל אחד סגר את גבולות המשחק שלו. ועכשיו זה אימפרוביזציה. ביבי והמתנחלים סגרו על הצגה. על Show. יש תסריט אימפרוביזורי, יש עלילה, יש טובים ויש רעים ויש סוף שמח. הוליווד זה כאן, ובגלל זה- חצי הריון.

ד"ר ווסטהיימר: אתה רואה את סיומו של התסריט הזה, או שהוא עדיין לא נכתב ?

צחי בן-ציון: מאחר והמשחק או אימפרוביזורי לחלוטין עם גבולות ברורים יכולים לקראת כאן כמה סיטואציות. להלן תסריטי ההמשך של אתר 'למה לי פוליטיקה':

1) המתנחלים זקוקים לכמה ישיבות הסדר שיוכרזו כלא מתאימות לפרופיל ההסדרניקי- והם יוצאו מהמערכה. זה טוב למתנחלים להראות שהגבולות של החברה בישראל שבירים וכל מי שמתנדנד במדינת תל אביב יבין כי המחירים למאבק במתנחלים הוא מסוכן לחברה.

2) אובמה ורם עמנואל כלבו הנכלולי מבינים  שביבי עושה הצגה והם יכנסו ברבאק שלו, ואז יהיה יותר החלטיות ופחות ברברת וההקפאה עכשיו זה כלום לעומת ה- Deep Freeze שנכנס אליו.

3) עולם כמנהגו נוהג. מה שהיה הוא שיהיה. קוראים לזה בניה מזדחלת. פה זה פרגולה שם זה חומה ומגדל, כאן זה גן ילדים ושם זה וילה עם שעה חדרים ונוף לגבעה 495 ב'.

4) ביבי ממנף את הפסקת הבנייה על מנת להסביר לעולם שיש צד שרוצה שלום- ישראל ומנגד- את הפלסטינאים שלא רוצים שלום. ביבי שוב יציג את הפלסטינים כמי שמתנגדים- ושוב יפסיד, כי כשאתה מצליח בהכל- אתה בעצם מפסיד. אירופה תכריז על ירושלים כבירת 2 המדינות, ואנחנו נשאר עם הז' ביד.

5) המתנחלים יפילו את ביבי למערכת בחירות סוחפת שבסיומה ימצאו את ביבי כראש ממשלה אבל חלש יותר ללא מפלגת העבודה לצידו ועם קואליציה חזקה הכוללת את קדימה וחוזר חלילה.

ד"ר ווסטהיימר: אני רואה שאני צריך לחדש את הדרכון הזר שלי…

צחי בן-ציון: יש לך מזל. אני צריך לפנות לממשלת ספרד… ע"פ הבירוקרטיה בישראל לא בטוח שימצאו כאן משהו מ-2009. תאר לך שבספרד יצטרכו למצוא מסמכים  מ-1492…