ארכיון פוסטים מהקטגוריה "כללי"

חלוץ, בוגי וגלנט- חרא של עונת מלפפונים‏

יום ראשון, 15 באוגוסט, 2010

יגאל ידין: דן חלוץ נכנס לפוליטיקה. זה משהו מעניין שיש להתייחס אליו ?

צבי צור: נראה לי מיותר, בסקר שפורסם בערוץ 2,אמרו 83% שעדיף לו לא לרוץ לפוליטיקה ושהם לא יבחרו בו. מיותר לבזבז עליו מילים. לעומת זאת, מה דעתך על היציאה של בוגי יעלון, ברק והנחשים ?

יגאל ידין: יפה לבוגי יעלון לדבר על מנהיגות. אין ספק שהוא מנהיג משכמו ומעלה בעיקר בזכות זה שהוא מסתובב עם סנדלים וללא חליפות. מותק, רפול הוא לא. מתי מי שמתיימר להיות 'מר טפלון' לקח אחריות על משהו ? על החלדת הטילים בצפון ? על זה שהוא הודח מתפקידו ? הוא הרי נקי כיונה… שיבוש לו.

צבי צור: אז גם אתה נחש. למה ? כי אתה לא עומד ומהנהן לאג'נדה שלו. פלא שברק לא עדכן אותו ביום ההשתלטות על המרמרה…

יגאל ידין: תגיד, אם נעצור 100 איש ברחוב ונשאל אותם מה תפקידו של בוגי יעלון- מי מתוכם ידע ?

צבי צור: כמה שרים יש? מה תפקידו של כל אחד ? אני לא בטוח שרוה"מ יודע ואני מניח ש-99% לא ידעו להגיד. ה-1 אחוז הנותר הוא בוגי עצמו ( כי יש לו הכישרון להידחף באופן ראוי לכל חור).

יגאל ידין: תפקידו של בוגי יעלון הוא… המשנה לראש הממשלה… אבל מה לעזאזל התפקיד שלו ? גם חיפוש עמוק באינטרנט לא מצא את תפקידו… אתה מבין עד כמה המצב חמור ?

צבי צור: ראית את הפתיח בויקיפדיה עליו? "להגדרתו של יעלון הוא עודנו מפא"ניק, אולם תנועת העבודה, היא שנטשה את ערכיה בכך שהיא מתעלמת מן העובדה כי אין פרטנר אמיתי לשלום בזירה הפלסטינית"… לא יאומן. מעבר לזה המשנה לראש הממשלה = השר לפיתוח אזורי, המון כבוד- ופטפוטי ביצים…

יגאל ידין: אז מה הוא עושה שם בפוליטיקה ? אחרי שהוא 'נרכש' על ידי הליכוד בסבב הרכש הלא ברור של קדימה והליכוד, מה עשה מאז למען בטחון ישראל ? האם יכול להיות שלדעתו הוא אוחז במו ידיו בבטחון מדינת ישראל ובולם ברעיונותיו את האויב ?

צבי צור: איך מאלפים רוטווילר ? זאת שאלה לא פשוטה. ברק יודע יפה איך לעשות את זה. הוא יודע לפרק שעונים ומנעולים, הוא יודע לנגן בפסנתר והוא יודע לאלף כלבים… זהו- התקבלת !

יגאל ידין: אתה יודע מה, מבוגי החזקתי בדבר אחד- הוא לא יצא לתקשורת בצורה פאתטית ועלובה עם ספינים טפשיים רק כדי להכנס לכתבה באתר YNET. ככל הנראה טעיתי…

צבי צור: איך מקבלים עבודה כמו של ויצמן שירי? איך מקבלים תפקיד כמו של בוגי ? זו שאלה חשובה, אני מנסה להבין במה הם טובים ממני. בוגי היה רמטכ"ל שאחראי באופן ישיר על כשלון לבנון 2. כולם שוכחים את זה. אני לא חושב שיש לו יתרונות כפוליטיקאי מאשר היתרונות שיש לי. ואולי לי יש יותר יתרונות- אני מגיע נקי הרבה יותר ממנו.

יגאל ידין: יותר ויותר אני מדמיין את עולם הפוליטיקה ( כמו העסקים) לפוקר. במקרה הזה גם לשירי וגם לבוגי אין יד בכלל ושניהם מבלפים. עד שיגיע הפלופ…

צבי צור: אהבתי את הדימוי. הבעיה היא שכשמגיע הפלופ, אם אתה או אני מרמים- אז נפסיד קצת כסף, ובמקרה הגרוע- נפסיד דמי כיס לשבוע. אבל כשהפוליטיקאים מפסידים בפלופ- אנחנו נדפקים, ובמקרה הגרוע יותר- אנשים מתים.

יגאל ידין: אז קדימה, זה הזמן לחשוף את הבלופ שלהם !

צבי צור: שתי בעיות עיקריות: (1) הם מאמינים שאין להם בלופ. ומתנהלים בהתאם. כך שגם אם תחשוף אותם- האינטגריטי שלהם לא יאפשר להם להודות שהם בילפו (2) אנחנו דגי רקק שכותבים מהרהורי ליבנו וכאב נפשנו. גם אם תחשוף אותם זה כמו רעש של מטבע בודד בחזיר חיסכון.

יגאל ידין: סגרנו עניין. אנחנו תקועים עם גלנט כרמטכ"ל שמונה על ידי יחצ"ן, ועם פוליטיקאים שמובילים אותנו לאבדון. התחלנו עם בוגי וסיימנו עם חדלות אישים.

צבי צור: פספסת. גלנט לא יהיה רמטכ"ל, התקשורת פינצ'רה את המהלך. הוא יכול להיות תמים ונופת צופים אבל ברור שיש לו יד במהלך, בן כספית כתב השבוע עליו דברים קשים מאוד. ולגבי שאר חדלי האישים ששמנו עלינו כחכ"ים, נו שוין- על זה אנחנו לא מפסיקים להלין.

יגאל ידין: בוגי בשילוב עם המעבר של דן חלוץ לפוליטיקה- עושה לי בחילה. שמע ידידי, עומדת להיות לנו חרא של עונת מלפפונים…

מה השתנה במאה הזאת ?‏

יום רביעי, 28 ביולי, 2010

טור אורח שנכתב בידי מר אמנון שמוש, כיום בן 80, סופר שספרו המוכר ביותר הוא "מישל עזרא ספרא ובניו", חבר קיבוץ מעיין ברוך.

במאה הזאת השעון לא מתקתק, המטלפן לא מחייג, הסנדלר לא מתקן עקבים והשלטון לא מתקן עוולות.

במאה הזאת אין גרעינים באבטיח, אין תאי טלפון ברחובות, אין שיויון בקיבוצים ואין אידיאולוגיה בפוליטיקה.

במאה הזאת נתעשרה העברית בביטויים כמו נשימה עצמונית, כשלון חלוץ ונבצרות מאונס. שר בלי תיק הוא מעמד נדיר ומכובד, בית הבראה נקרא צימר, בית אבות נקרא אחוזה ובית בושת – הממשלה.

במאה הזאת מתבלט הדור השלישי בסלולרי ובמשפחה, הנכדים מלמדים אותנו להשתמש במחשב ובשאר אביזרי האלף השלישי.

במאה הזאת כבר לא שותים גזוז, צוף, מיץ פז ומי ברז, שוטים מנהיגים את המדינה שלנו, ועוד כמה מדינות, מאירן עד קוריאה, מהודו ועד בוש.

במאה הזאת מליונים נהרגים במלחמות ומתים ברעב וממחלות, אלא שהפעם הכל מצולם ומתוקשר, מסודר ומשודר.

במאה הזאת מגדלים עגבניות בטעם אננס, פלפלים בטעם תות ובידור בטעם רע. בלשון המעטה.

במאה הזאת נעלמו מכונות הכתיבה, הפתיליות, הגטקעס, הצניעות והבושה.

במאה הזאת יושב ראש הכנסת והסוכנות מציע לנו להצטייד בדרכון זר. פרסי או גרמני? סודני או תימני ?

במאה הזאת המשורר יכתוב: משיח לא בא, משיח גם לא מסַמס.

במאה הזאת- המאה של נכדי- הייתי רוצה להרגיש בבית…

ואינני יכול. סבא.

אז מה למדנו מהצעדה של משפחת שליט ?‏

יום שני, 12 ביולי, 2010

אז אחרי שנצלנו בשמש הקופחת והיינו חלק מעם ישראל למשך כמה שעות בצעדה לשחרור גלעד שליט, אתה מרגיש מחובר יותר למטרה ? איך היה להיות חלק מ- 'עמכה ישראל' ?

לא מרגיש מחובר למטרה ולא הייתי מחובר עוד כשיצאתי. פגשתי את ההון האנושי שעליו בנוי עמנו. קודם כל, עם ישראל- רוחץ לו באמבט של זיעה מרוב עונג על איכות ילדינו. המטרה מצדיקה שרשרת של סיבון גב הצועדים מרוב עונג ודישון עצמי. קצת כמו ההרגשה של הבוקר שלאחר אסון המסוקים. כולם כל כך נחמדים, נותנים טרמפים אחד לשני, מציעים שתיה פירות ומתוקים אחד לשני.

שנית, מרוויחים נותני החסויות, הם גם מרגישים טוב עם עצמם וגם מקבלים פרסום חינם, למשל שופרסל שתרמו בקבוקי מים לצועדים. עוד מרוויחים, הם תנועות הנוער, שמצאו עוד סיבה להצדיק את קיומם.

שלישי, מרוויח השמאל, שמנכס לעצמו שבוי לאחר שהימין מנכס את פולארד. צר לי לומר, אבל שליט יותר סקסי מפולארד…

אחרון חביב למרוויחים, הוא יואל מרשק- כל הדרך חשבתי עליו, הממזר ניכס לעצמו דרך להיכנס להנהגה ולהשפיע על חשבון המשפחה האומללה הזאת. ואחרונים חביבים- מרוויח החמאס ואסיריו, יש צורך להסביר ?!

ולגבי מפסידים, נציין קודם כל, ובצער רב, את משפחת שליט, גם צועדים 250 ק"מ וגם לא יצליחו במטרה של המסע שלהם. מפסידים נוספים הם ביבי ויאיר לפיד, שפשוט לא קוראים את המפה נכון.

ומפסיד אחר לדעתי, הוא יואל מרשק, שלקח משפחה בשבי לטובת האג'נדות שלו. המסע פוגע באופן תדיר בביבי ובכך מושך את המסע כנגד ביבי והימין במקום להשאיר את שליט נטול ייחוס פוליטי.

עצוב. הלכנו 15 ק"מ, יחד עם 10,000 איש במשך 3.5 שעות של מאמץ קטן על מנת לתמוך במשפחה האומללה הזאת. תגיד, אתה חושב שהמסע הזה, בסופו של יום, מקדם את שחרורו של גלעד או רק מקדם אג'נדות מקומיות ?

אני חושב שהמסע לא מקדם את שחרור שליט  ושהסיכוי שהוא ישוחרר הוא אפסי. אני לא רואה שום אינטרס לחמאס לשחרר את שליט, ולכן אני חושב שאנחנו צריכים להיות חכמים ולייצר לו אינטרסים. מצור והענשת אוכלוסיה שלמה- כנראה לא עובדים. הצעידה לא נותנת אינטרסים, אלא כוח… מצד שני היא נותנת כוח גם למשפחה.

תגיד, אתה באמת חושב שהמסע הזה מנוכס לשמאל המפה בלבד ? אני חולק עליך וטוען שלשם שינוי, לא רק מלחמות מאחדות את העם- גם חיילים חטופים.

השמאל ? זו שעתו היפה. לא ראיתי יותר מידי חובשי כיפות וחרדים- יוק. אבל האמת, יש כאן שאלה- מי מממן 50 אוטובוסים שמחכים לצד כל יום במסע ? סדרנים, פירות ועוגיות, חולצות, כובעים, סרטים, דלק, מקומות לינה, עצרות, ציוד אורקולי… מישהו מממן את כל זה, ואם זה מגיע מהקרן החדשה לישראל, זה יוצר ציביון פוליטי, שאינו מבורך.

אם מרשק (שמזוהה פוליטית מאוד) לא מפסיק לקשקש ברמקול קריאות כנגד רוה"מ… זה מצייר את המסע כפוליטי, וזה אסור.

הצעדה הסתיימה. העם הראה סבלנות (לא צפרו בפקקים), ועשרות אלפי בני אדם צעדו עם המשפחה האומללה, אבל הם ישבו מול בית ראש הממשלה, יקבלו תמונות וכותרות בתקשורת, וישובו לצפון להמשיך ולהמתין, לצער כולם. ביבי לא שלם ולא יכול כרגע להגיע להחלטה על עסקה, גדול עליו מדי…

או שאולי יעשו שבתית רעב או אקטים של חיתוך ורידים המוני מול בית ראש הממשלה. ובטח שרה תצא אליהם ותציע פיצות… כך או כך זה לא משנה. הלחץ לא ישא פרי אלא אם אנחנו ננסה להבין מה האינטרסים של החמאס ונפגע בהם ישירות.

עצוב… עצוב מאוד אבל ככל הנראה נכון. צעדנו, סבלנו בשמש- יש לנו מילים חמות למשפחה ? אנחנו יכולים לחזק אותם איכשהו ? יש משהו שיוכל לנסוח בהם מעט עידוד ?

בוא נהיה פופוליסטים, או בעצם לא. אין לנו משהו אמיתי שיכול לחזק אותם. כל הפלסטיק והצמר גפן המתוק שליווה אותם בימים האחרים הוא מאמץ מינורי, כמעט בלתי מורגש לחיזוק האמיתי הנדרש- וזה שובו של גלעד. צר לי, אך זו טרגדיה שין לה פתרון באופק.

אנטישמיות והגביע האבוד (הימור לגמר המונדיאל)‏

יום ראשון, 11 ביולי, 2010

בוני גינצבורג: סיומה של תקופה קסומה. גמר המונדיאל מגיע הערב ונבחרת הולנד תניף את הגביע לאחר 2:1 משכנע על ספרד. מגיע להולנדים, רק על מספר היהודים הרב שהם הצילו בשואה.

נחום סטלמך: לגבי המונדיאל- יש לי כמה תובנות. שתדע לך, שנבחרת דרום אמריקאית שנפגשת עם ישראל טרום המשחקים המכריעים- לעולם תצליח במשחקים. הנה כמה דוגמאות:

קח לדוגמה את 1970- ישראל אורגוואי שלב א מקסיקו- 2:0 אורוגוואי. אורגוואי מגיעים לחצי הגמר, 1986- ישראל ארגנטינה, הכנה למונדיאל- 7:2 ארגנטינה. ארגנטינה לוקחת, 1990- ישראל ארגנטינה הכנה למונדיאל 2:1 ארגנטינה. ארגנטינה בגמר, 2010- ישראל אורגוואי הכנה למונדיאל 4:1 אורגוואי, אורגוואי בחצי גמר…

בוני גינצבורג: אתה הולך רחוק מדי. יש דבר הרבה יותר בטוח לדעת מי מנצח. אנטישמיות נגד ציונות. אנחנו הרי מנהלים את העולם, לא ?

נחום סטלמך: כל מדינה בה היתה התבטאות כנגד האתוס הציוני במהלך המנדיאל- קיבלה בראש. ארגנטינה- רוה"מ דיברה על הצורך שלה להיות משמעותית ביחס לשלום במזה"ת במהלך פגישה עם אסד, כמו כן אמרה שהגולן צריך לחזור לסוריה. ארגנטינה מקבלת בראש מגרמניה יום למחרת.

בוני גינצבורג: אבל מה עם גרמניה ? היא הייתה אמורה להגיע לגמר, וספרד פירקה אותה. הגרמנים בעדנו !

נחום סטלמך: גרמניה ?! הצחקת את סבתי. גרמניה מצד אחד דורשת הסגרת סוכן מוסד ומצד שני יוצאת בהצהרה כי היהודים היו ממושמעים בשואה. אם היו פחות ממושמעים היו פחות הרוגים. למחרת מודחת מהמשחקים. ובהולנד- פרץ של אנטישמיות בימים האחרונים…

בוני גינצבורג: אז אתה אומר שהולנד, בית אנה פרנק, לגליזציה של סמים קלים וכל שאר הדברים, עומדים להעלם תחת רגלי המכונה הספרדית, בגלל היחס ליהודים ? אתה והתמנון עושים יד אחת…

נחום סטלמך: תרשום תרשום, 2:0 לספרד. כי הנבחרת מושתתת על ברצלונה והיא ידועה ברב תרבותיות והסובלנות לזרים שלה.  זו קבוצה שה"ספונסר" שלה הוא יוניסף, וכמו באורוויזיון- לאו דווקא הטוב ביותר ינצח.