למה לי פוליטיקה

ירון לונדון: שים לב לעובדה מעניינת. החל מיום חמישי, ראש הרשות המבצעת- אישה, ראש הרשות המחוקקת- אישה, ראש הרשות השופטת- אישה. מעניין.

יעקב אחימאיר: אתה לא רותם את הסוס לפני העגלה ? אז בסדר, יש נשים שהגיעו לתפקידי מפתח, זה קורה אחת לכמה שנים- וזה גם ייעלם כלעומת שבא. הסיבה פשוטה- הן נשים. לא שוביניזם ולא נעליים, אבל אתמול ערוץ 10 עשה סיכום על מופז ולבני, על הסיורים שלהם בין המצביעים הפוטנציאלים ובארץ ישראל.

ירון לונדון: עוד ערב שקט של טלוויזיה ישראלית צהובה וממוצעת.

יעקב אחימאיר: כן, אבל- מה היה לנו שם ? מופז, בכל מקום בו הוא מסתובב- אומרים לו מברוכ על הרמטכ"לות, ושהוא תותח, ושרק הוא – בתור פרסי- יכול להראות לאיראן מאיפ המשתין הדג, ועוד ועוד סופרלטיבים.

ומה לגבי ציפי לבני ? ובכן… הרבה מאוד אנשים אמרו לה שהיא רזתה…

ירון לונדון: די. גדול. לא מאמין לך. בואנה זה קטע מדהים. כאילו אם אתה עושה משחק של אסוציאציות, אז ליבני היא כלום. כריזמה של קולורבי ומנהיגות של קרוקס, ומופז הוא גבר גבר, רמטכ"ל ו… פרסי? מדהים.

יעקב אחימאיר: ומה זה אומר עלינו ?

ירון לונדון: שכאן זה המזרח התיכון, ולא שוויץ. מה לעשות. שמע, עשיתי גוגל על שניהם. לציפי ליבני יצאו 810,000 איזכורים, לשאול מופז יצאו 230,000 איזכורים. זה הבדל ענק- גם אם לא הכול בהקשרים חיוביים ! פרסום זה פרסום !

יעקב אחימאיר: כל פרסום הוא פרסום טוב ?

ירון לונדון: שמע, מערכת בחירות משעממת. על המועמדים נראים כמו פלקט, מה שהם התחילו איתו לפני כמה חודשים- זה מה שהם עומדים איתו עכשיו. אין מעוף, אין שינויים, אין… אין כלום ! NADA, לא אמרו שום דבר מיוחד. למדו מהאב הרוחני אריק שרון- לא לדבר שטויות, וההמון כבר ישים 'אריק' בקלפי. לא ?

יעקב אחימאיר: אנחנו שוכחים דבר מאוד מהותי- הנבחר יהיה ראש ממשלה בפוטנציה. וווואו ! ולכן אין לאף אחד מהם שום אינטרס לומר משהו שידבר אליך. אתה חבר מפלגת קדימה? לא! אז הם בכלל לא מדברים אליך. כשירוצו לבחירות כלליות-  אז הם יפנו לכולם וגם ינסו להציג הצלחות. כרגע- חוץ ממופז שהגחיך עצמו לדעת, אין כאן חומר לשום סאטירה. אתה יודע שהקופירייטר הכי טוב למערכת בחירות הזאת היה אהוד ברק. הנושא של 3 בבוקר היה גדול.

ירון לונדון: בהחלט ראש ממשלה בפוטנציה. בל נשכח את ביבי בפינה, אבל דיסקסנו עליו כבר מספיק. תיכף שרל'ה תקנא.

יעקב אחימאיר: השאלה שמעניינת אותי עכשיו, היא שאלת היום אחרי: מופז מפסיד לציפי- האם הפרסי הולך אחרי הנסיכה, או חוזר עם הזנב בין הרגליים להיות הסגן של ביבי ? זוכר איך מופז נכנס דרך החלון באותה מסיבת עיתונאים בה עזב את הליכוד ? ובכן, האם אפקט החלון יחזור בחזרה, ומופז חוזר לליכוד ?

ירון לונדון: שאלה גדולה. האם יש לו ביצים להיות גבר מושפל מספיק ולזחול מתחת לחצאית של ליבני? האם הגאווה המזרחית שלו תיתן לו ללכת אחרי אישה? אחרי שגירשן  (ע"ש שימון גרשון הפודל) לנו האם הוא יבקסס לנו (ע"ש יוסי אבוקסיס) וינשק מחדש סמל שירק עליו ולו רק עבור צמד אוהדיו?

יעקב אחימאיר: בתור טוקבקיסט מדופלם אני יכול לומר בביטחון מלא שהוא ילך לליכוד. ייקח לו בדיוק 7 דקות. הוא יציג את זה יחד עם ביבי שכביכול יקרא לו לבוא הביתה אבל ימוקם במקום ה-23 בליכוד. כבלוגיסט אני אומר שהוא יסביר שדרכה של ציפי אינה דרכו וכי בינם פעורה תהום בלתי ניתנת לגישור.

ירון לונדון: בשביל ההגיג, אני אומר שהוא ילך לליכוד ויאמר בקול גדול כי כאן יש לו קרקע פורייה להשפיע- ועל כן הוא חוזה לליכוד, עם 43.7% בבחירות הבאות.

יעקב אחימאיר: אוי… 43.7%…. אבל איך קלענו לתוצאות האמת בפוסט הקודם, אה ? אולי ישכרו אותנו לקמפיין הבא ?

לאון: לבני או מופז ? דיכטר מפתיע בדקה ה- 90 ? שטרית  מביא אותה בהפוכה ? מה ההימור שלך ?

יוסי הדורבן: מה אחוז ההצבעה אתה שואל ? 45% (למרות שיציגו 62%) וחוץ מזה, אלו התוצאות, בדוק, סגור, חתום, עלי, תרשום: לבני- 42%, מופז- 39%, שטרית- 5%, דיכטר- 10%. רשמת ? יופי. נבדוק בסוף השבוע.

לאון: לבני לוקחת ? סגור על זה ? ובהפרש כל-כך קטן ? שמע, אני למדתי לכבד את  ההימורים שלך… אז לפי הדורבן, ליבני ראש ממשלה ?

יוסי הדורבן: לא בטוח שראש ממשלה… אל תרוץ רחוק כל כך… היא עוד יכולה להיכשל בלהקים קואליציה…

לאון: אבל מופז לחוץ ועושה טעויות של טירון.

יוסי הדורבן:  צ'חצ'חים? נו באמת? כי בדיוק סיימתי לסרוג חותלות מצמר לחורף הקרוב. ואוי שמעת שיוצא סרט חדש… פלאשדנס… אבל בלי וואם ובלי חמישיית הג'קסונים…

לאון: שמע, כשהמוזות שותקות- התותחים רועמים. וזה מה שמופז יודע לעשות- מלחמה. הבחור בלחץ, ופעם אחרונה כשפרסים היום בלחץ- הם זרקו גז חרדל שם במסופוטמיה…אז מה שנשאר לנו לעשות זה להישען אחורה- להירגע- ולראות איך הילדים רבים ביניהם… האמת- זה בדיוק מה שעושה מר ביבי נתניהו ברגעים אלה, יושב אחורה- ונרגע. המלוכה כבר 1/2 אצלו בכיס (אם אפשר להירגע כשיש את שרה לידך)

יוסי הדורבן: ביבי הוא הפדרר החדש. הוא מספר אחד בגלל טעויות היריב והעובדה שהיריב מתיש את עצמו לדעת… היריב עולה לרשת, היריב מזגזג מצד לצד ופדרר רק דואג להיות נוכח… זה מה שהופך אותו לגדול…. לפעמים הוא מגזים, לפעמים הוא גוזמאי… אבל תמיד הוא שם להכות בחזרה.

לאון: אני לא מאמין שאתה משווה את ביבי לרוג'ר פדרר !

יוסי הדורבן: אבל זה מה שקורה למפלגת העבודה וזה מה שקורה לקדימה. הם כבר לא יודעים מה לעשות. ביבי עונה להם בחזרה. כשאתה יורד לרזולוציות נמוכות יותר, אתה מבין שמופז מתיש עצמו מול ציפי, ושברק מתכתש עם בן ישראל או ההפך… וביבי? הוא עדיין לא אמר כלום. והוא מוביל ! על מה ולמה ?

לאון: ביבי שותק, ובזאת גדולתו כרגע. הוא שותק ונותן לכולם להוציא את הכביסה המלוכלכת. מה הוא עושה בינתיים אתה שואל ? ובכן, רוצה את ג. יפית אצלו במפלגה, חותם על הסכם לא ברור עם עוזי דיין ובעיקר ממשיך לנסות להביא רכש זר לליכוד. למה ? כי הוא יודע שהמפלגה שלו מלאה בבררה, ומי שטיפונת שכל בראשו ורואה את הרשימה האומללה של הליכוד- מבין שאין עם מי לדבר או לעבוד שם.

יוסי הדורבן: הוא עשה דומינו. אחד כן אחד לא. זה קטע מדהים. הוא סגר עם המרכז שהם יקבעו את המקומות הזוגיים ברשימה והוא את האי זוגיים. זה ממש לסדר רשימה…ואיך מדיון על הימורי בחירות אנחנו מגיעים לביבי? זה מדהים הגלישה והאסוציאציות שלנו.

לאון: כי בשביל מה להתעסק עם השטויות- בוא ישר נחתוך לראש הממשלה הבא. לא ?

יוסי הדורבן: עצוב, אבל בעיניים פקוחות- וזה חלק מהמטרה שלנו כאן- אתה צודק ככל הנראה. הרימו כוס לביבי- ראש הממשלה הבא. ואז, שיברו את הכוס, קחו בידכם שבר זכוכית, והתחילו להתגונן. או שלא ?!

ניר ברקת: קולולוש, אריה דרעי חוזר לפוליטיקה ומתמודד לראשות עיריית ירושלים. סוף סוף מועמד ראוי ! הלא כן ?!

יורם גאון: האמת? אני ברגשות מעורבים. מצד אחד יכולתי להריץ גם את משה דיין או פרופ' שמעון שטרית (סתם רציתי להציג פוליטיקאים מתים…ומבחינתי פרופ' שיטרית, יבדל"א, הוא פגר). מצד שני- דרעי… הזיכרונות, הגעגועים, הרומנטיקה, השחיתות. מצד שלישי, אפילו ארקדי מפחד, אז בין רע לגרוע- הבחירה קשה. מצד רביעי ( טוב, אני חופר…) זו ירושלים- למי איכפת ?!… היא גם ככה מזמן כבושה ע"י חרדים וערבים. זה כמו חו"ל. אכפת לך מי ראש העיר של רימיני איטליה? גם לי לא! חמישי ואחרון, אני מזמזם מהבוקר את  "2 מקסיקנים" של מאיר אריאל… והמסקנה הבלתי נמנעת היא- "מי שנדפק פעם אחת כבר לא יכול להיגמל".

ניר ברקת: הגם אתה ברוטוס ? הגם אתה מפקיר את ירושלים ? האם גם רוחך נפלה עד כדי כך, שאתה אומר- "נו… שוין… אז הוא ישב בכלא קצת, אז בגלל זה לא ניתן לו להתמודד על ראשות העיר ?!". ידידי, מדובר בבירת ישראל- עיר הבירה של מדינת ישראל- איך אנחנו נראים, אם אנחנו נותנים לעבריין מורשע לרוץ לראשון העיר ?

יורם גאון: למה אתה אומר ככה, לא יפה. גם אם אובמה המוסלמי יבחר זה מעניין אותי. חוץ מזה, סימבוליות זה יפה- עד שזה מגיע לכיס שלי. בירושלים לא נשאר כלום, זה מדבר. ערום ועריה. נוסטלגיה וזהו. על מה אני אלחם? על סגירת רחובות? על ארנונה ענקית למימון חרדים? על עוד מקוואות ועוד כוללים… גם ככה אני מממן משפחה חרדית קטנה עם המיסים שאני משלם. עד מתי אלטרואיסטים יעלוזו ושבבניקים ימחו דמעה?

ניר ברקת: בקיצור, לא טעיתי. הרמת ידיים. ויתרת על ירושלים. אולי לא שמעת טוב- מדובר בבירת מדינת ישראל, העיר שאמורה להיות החשובה לנו ביותר. אתה אומר- זה לא עיר בירה, זה ישראבלוף. עיר הבירה האמיתית זאת תל-אביב. תראה, לכל השרים יש לשכות בתל-אביב, כולם עובדים מהמרכז. אז בוא נשאיר כאן כמה ניצבים ונציגות רפרזנטטיבית, ונעבור כולנו לאוגנדה או עדיף- לאיזה מקלט מס באיי קיימן, לא עדיף ?!

יורם גאון: תראה, אני יכול להכות על חטא ולומר מודה ועוזב. מצד שני אני יכול לומר שכולנו צבועים בני צבועים ושירושלים מזמן לא של הציונים. תגיד לי אתה, שילמת פעם ארנונה בירושלים? שמעת פעם צפירת שבת? ראית איך העיר זולגת לך בין הידיים? היא הייתה משמעותית עבורך באיזה דרך?  אל תענה לי כי אלו שאלות רטוריות.

ניר ברקת: זו עדיין עיר הבירה, והיא עוד תחזור אלינו !

יורם גאון: כן, כן. מה שאני אומר שלשבת במדינת תל אביב ולקונן על ירושלים זה קל מאוד. אני לא רואה התגייסות מאסיבית של ציונים למגורים בירושלים. סך הכול מה יש שם לציונים לחפש? חרדים? להם ממש לא אכפת כלום מלבדם. ערבים? נו באמת?  אוהדי בית"ר? כבר אמרתי ערבים לא… נשאר לי קפיצה קטנה לחו"ל בדמות העיר העתיקה. חומוס לינא. וכותל מערבי כשבאים אלי אורחים מחו"ל. מעבר לזה, מצידי- שיעמוד שוטר בכניסה לעיר ויבקש להחתים לי את הדרכון.

ניר ברקת: הבנו, אתה שייך למחנה שלא ידעתי שקרוב אליך- המחנה הפוסט-ציוני, או להלן- מחנה אברום בורג, אלו שטוענים שהציונות פשטה את הרגל, ושזה הזמן להתכנס לנושאים החשובים באמת, שאני מבין שמבחינתך- ירושלים לא שייכת לרשימת הנושאים הללו. אז מה נשאר ? אריה דרעי ראש עיריית ירושלים מבחינתך, נהדר. מה עם המוסר ? הערכים ? קצת בושה מהציבור ?

יורם גאון: למה פוסט ציוני. ישר בלהעליב. אני מאמין גדול בציונות. רק שהמונח קיבל כל כך הרבה משמעויות וכל אחד פירשן אותו כפי ראות עיניו. לשם הבהרה- ציונות: בית לאומי לעם היהודי. לא עזרה לזולת, לא גיוס לקרבי, לא שטחים, לא ירושלים, לא אדמה, ולא נעליים. בית. מקלט. מקום בו כל יהודי שמרגיש נרדף יוכל לשבת בשקט ולבנות את חייו.

ניר ברקת: טוב, טוב, אז אתה ציוני. רק לא אכפת לך מירושלים, ומשלטון החוק !

יורם גאון: ירושלים? כל המתחסדים- ושלי יחימוביץ בראשם פתאום מתעוררים. לא על ירושלים הם חרדים אלא על המזרוחניק שאות קלון על מצחו. בסדר, בסדר אני מבין את הטרגדיה…

ניר ברקת: לא מאמין שזה יוצא מהפה שלך… מזרחי ?! דווקא אתה מוציא את השד העדתי מהבקבוק ? תגיד, אתה עובד בשביל דרעי, הוא לקח אותך בתור בלוגר בכיר לדחוף אותו קדימה ?

מה קשור כותל המזרח ? הלו ! עבריין מורשע עם קלון שרוצה לרוץ לראשות העיר ירושלים !

יורם גאון: אתה זוכר שרמון ודרעי הם חברים טובים? כמעט 20 שנה ששניהם רצים בפוליטיקה. יריבים ואוהבים. מה ההבדל בין שניהם? אחד הורשה בדין ואוי- גם השני הורשה בדין. אחד עם אות קלון ואוי גם השני עם אות קלון. אחד מכהן בתפקיד ציבורי והשני לא… למה ?! כן בסדר אני יודע שיש הבדלים בין עבירה ועבירה ובין הרשעה, ולטעמי שניהם לא צריכים לשרת את הציבור. ובכל זאת- רק מבחן בג"צ יכריע. ולדעתי ולמורת ליבך- הוא יקבע כי דרעי יכול לחזור לפוליטיקה.

ניר ברקת: איום ונורא… שוב בג"צ חותך כאן עניינים…

יורם גאון: עצוב? כן. מחריד? כן. מעורר תהיות? כן. מעצבן? אוהו, כן. חושש? כן. ש"ס וביבי ביבי וש"ס? אמאל'ה. אבל זה מה שהעם יבחר. לא רוצה? תחליף עם.

עירית לינור: אז מה דעתך על ההצעה של פרידמן לקיצוץ בסמכויות בית המשפט העליון ? יש בכלל מנדט עדיין לממשלה הזאת ?

אתגר קרת: יש הרבה הגיון בהצעה שלו. זה נשמע בסדר, אבל נראה לי שהמאבק בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת מוטה ע"י התקשורת שבוחרת כאן צד- וזה עצוב. אני דווקא בעד החוק ולו בשביל לשבור את המונופול של "הכול שפיט".

עירית לינור: אני גם בעד חוק שכזה, אבל 61 חברי כנסת זה כבר סיפור אחר לגמרי… יש את גדעון סער, יש את שלי יחימוביץ' ועוד כמה ח"כים רציניים, אבל 61 הם חברי הקואליציה, אלו שמרימים ידם על פי SMS של ראש הממשלה, אלו שלא תמיד מדווחים אמת (אסתרינה טרטמן) אלו שלא תמיד מחזירים דברים שהם לוקחים (ח"כ יחיאל חזן ו- 'מוח' ההצבעה) ולא התחלתי עדיין עם 'כבוד' השרה רוחמה אברהם… מה עם 80 ח"כ ?!

אתגר קרת: אוקיי, מקבל. אבל יש דבר דיי בסיסי בדמוקרטיה- 'איזונים ובלמים'. וכשחברי הקואליציה מרימים יד ויכולים לפסול בהינף יד מזלזלת ומזיעה פסילת חוק- שהוא אבן יסודית במה שבית המשפט העליון יכול לעשות- אז לשם מה לנו בית משפט עליון ? ולמרות הקלישאה, אתה מכיר את המדרון החלקלק… ח"כים לפסילת החלטה של בית המשפט העליון, הצבעת רוב של הח"כים להפיכת פסק-דין בעניינים מדיניים ועוד ועוד…. איפה הסוף ?

עירית לינור: איזונים ובלמים… אחלה שיטה. כשהיא עובדת… אני מניח שכשמונטסקיה הגה אותה הוא התכוון למשהו אחר לחלוטין מהתפיסה ש"הכול שפיט". ובכן… לא הכול שפיט. המדרון החלקלק הוא בהתייחסות שלנו למערכת המשפט כגוף קובע ( שחס וחלילה לא נאמר מחוקק) אנחנו הפסדנו את האיזונים והבלמים ב-92 עם חקיקת חוקי היסוד של חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו.

אתגר קרת: למה להעיר שדים מרבצם ?

עירית לינור: כי כשנאמר לראשונה כי המדינה היא יהודית דמוקרטית- הבלגן החל. הבלבול הזה הורג את כולנו. לא פלא שאילנה דיין שאלה במהלך המלחמה את הרמטכ"ל אם הוא פועל עם עו"ד לקראת ועדת החקירה שמחכה לו בסיום המלחמה, זה חלק מהבלגן.

אתגר קרת: יודע מה ? הנה, אני אעשה לך סדר. מערכת המשפט היא חשובה ביותר במשולש הזה של האיזונים והבלמים. העובדה שהם לא מדברים את אותה השפה עם כל העם וההעובדה שהם לא נבחרים ע"י העם גורמת להם להיות מנותקים. הם יושבים במגדל השן ומנתחים בתנאי מעבדה- והם לא חלק מהחברה.

עירית לינור: אבל הכנסת נתנה להם את הלגיטימציה, עם חוקי היסוד !

אתגר קרת: נכון, הלגיטימציה הגיעה עם חוקי היסוד אבל העובדה שאין חוקה שתאגד את חוקי היסוד היא בעוכרינו. חולשת חברי בית המחוקקים משאירה ריק שאין מניעה שלא יתמלא ע"י האקטיביזם השיפוטי. ואכן כך. ומי סובל בסוף? מי שבאמת נזקק למערכת המשפט שתגן עליו. האזרח הקטן שנשאר ערום במלחמות האגו האלו.

עירית לינור: לא מסכים. לא -לא-לא-לא. ושוב לא.

אתגר קרת: אמרת יפה- ואקום שלטוני, החלטות שלטוניות לא רגילות, חוקים שבית היוצר שלהם לאט דווקא סיים כיתה י"ב ותקנות של שרים שמגיעות לרשומות הכנסת והמחוקק פשוט מפני שאיזה חבר מפלגה ביקש קומבינה מהשר בבר-מצווה של האחיין שלו.

עירית לינור: אז אתה מסכים איתי.

אתגר קרת: לא, כי הנה מגיע בית המשפט העליון- אמנם מנותק, אמנם מדבר בשפה 'משפטנית' ולא בעברית של הרחוב- אבל בית משפט ששם את האדם הקטן אל מול פניו ולא שום חבר מפלגה. לכנסת ולממשלה יש המון כוח, ויש גוף אחד שיכול להשתלט עליו- בית המשפט העליון. ואם לוקחים ממוסד שכזה שעדיין לא הושחת- עם מה נישאר ? אני אגיד לך בדיוק- עם התכנית של אמנון לוי, ובולדוזר למיניו, ועוד סרטי תעודה על האחים עופר שאף אחד לא רוצה להקרין…

עירית לינור: נראה לך שבית משפט מצליח להגיע לאזרח הקטן?  ברור שבחוסר יכולתו ובבינוניות ובניתוקו מהעם נוצר הצורך לעיתונאים, שמשתמשים בו במסגרת הניו ג'ורנליזם האקטיביסטי. להזכירך, במערכת שעדיין לא "הושחתה" אישרו את ההחלטה של ניר גלעד מנכ"ל החברה לישראל למתן הפיצויים למשפחת עופר ואחר כך הוא מונה למנכ"ל אחת החברות שלהם… א-פסדר אז תגיד חיובי.  ושלא אתחיל לצטט לך מאתרים של קונספירציות על עדנה ארבל ועסקי בעלה חובקי עולם… המערכת כלל לא נקיה, המערכת כלל לא מזוקקת משיקולים זרים.

אתגר קרת: הגזמנו… הגזמנו…

עירית לינור: ממש ממש לא. ביום שהמערכת תתייעל… תנקה שולחן מתיקים, תיתן גזרי דין שתואמים למעשה … אז אולי אתחיל לזמר שהיא בעד האזרח.

אתגר קרת: אין מערכת מושלמת ב- 100%, ואם הייתה כזאת- היא הייתה נקראת דיקטטורה. גם במערכת המשפט יש עשבים שוטים, אבל במערכת הפוליטית המצב כרגע הוא שלא מדובר בעשבים שוטים- אלא במשתלה לעשבים כאלה. ועד שמערכת הפוליטית לא תורכב מאנשים ישרים יותר- מערכת המשפט חייבת להיות עם הראש למעלה, ולסרוק את האופק. כי מי יישאר לנו אחרי מערכת המשפט ? מבקר המדינה ירום הודו ?

עירית לינור: לא, יישאר לנו נציב הכנסת לדורות הבאים…. חה חה חה…