האח הגדול של הגימלאים
יום חמישי, 16 באוקטובר, 2008
אשר סימוני: מה דעתך על בחירת הסלוגנים של הליכוד ? ביבי תופס תאוצה… שים לב לקישור הבא.
צבר: ענק. אני בעד מס' 30- "נתניהו, כי כל השאר מברברים". יפה, אז בנימין נתניהו למד להכיר שיש אינטרנט מסביב. תגיד, אתה חושב שבעוד כמה חודשים הוא יטען שהוא הראשון שהכניס אינטרנט לישראל ?
אשר סימוני: לא. מה פתאום. הוא בכלל זה שהמציא את ה- SMS. אז מה אתה אומר על הזקנים?
צבר: אתה מתכוון לשביעיית הגימלאים המופלאה אני מניח.
אשר סימוני: תשמע… לתרגילים של ה-7 אני כבר זקן בעצמי. שים לב- איומים, פיצול, חבירה לגאידמק, קללות, הטרדה מינית, תלונות במשטרה, תיקים במשטרה, גאידמק נופל, איחוד לעבודה, איחוד חזרה לגמלאים- סיבוב שלם וחזרה לאותה נקודה עם הרבה יותר חבורות והרבה פחות ריספקט.
צבר: הבנתי אותך. מצד אחד גם אני יושב בבית, ולא מצליח לעקוב אחרי הטלנובלה לבני גיל הזהב הזאת. ההוא הלך עם ההוא, ההם חזרו, ההוא עזב… באמת כמו גן ילדים. מצד שני, תשמע- הם כמו סבתא שלי- גימלאים- אין להם משהו ממש מעניין לעשות, אז למה לא לתבלן את החיים עם בלגאנים על חשבון משלם המיסים ?
אשר סימוני: ואתה יודע מה הכי עצוב ?
צבר: יודע. הכי עצוב הוא, שהם היו ההבטחה הגדולה של הבחירות האחרונות… לפחות על פי הדור הצעיר שבחר בהם. מדהים.
אשר סימוני: לא היה שווה מלכתחילה לתת להם שולחנות וקלפים וצ'יפים ושיסגרו את הכול על משחק ברידג' או רמי, מאשר לנדנד לנו במבטא פולני ובריח של דג מלוח עם בצל ?!
צבר: שאלה מעניינת יותר, מי יהיו היורשים ? אין ספק שבבחירות הבאות שיתרגשו עלינו אוטוטו (או שלא) הגימלאים ייעלמו מהאופק. יתאחדו עם קדימה, או פשוט- יפרשו לבתי-אבות. מי יהיו היורשים ? קולות המרכז המתוסכלים הללו, לאן ילכו ?
אשר סימוני: תראה- זו הייתה הצבעת מחאה. אלו לא בהכרח אנשי מרכז. מה גם שהמפה עתידה להשתנות. המפץ הגדול של רמון לא הסתיים. הרי אין הבדל בין העבודה לקדימה. אין. לא בחברתיות, לא בכלכלה ולא במדיני ביטחוני. המפלגה חולה באוסטופרוזיס- המנדטים כמו המצביעים יברחו כמו שסידן בורח מהגוף.
צבר: הצבעת מחאה, בהחלט. והיו אלה אנשי המרכז. אתה רואה דתיים לאומיים, אנשי שמאל שמשמאל למפלגת העבודה שמים פתק ל- 'גימלאים' ? לא. אלו אותם אנשי מרכז שגם עכשיו יתלבטו למי לשים פתק. חלקם ישימו קדימה, כי זה סוג של 'לא להחליט'. חלקם יצביעו למפלגת העבודה, כי ההורים שלהם שמו מפא"י בשלב מסוים בחייהם. ורובם, לדעתי, יצביעו לאיזה מפלגה ירוקה שתצמח בבחירות הקרובות.
אשר סימוני: אל תשכח את המפץ הגדול של רמון !
צבר: נעליים. שום דבר לא ישתנה. ביבי ראש הממשלה, קואליציה עם קדימה, מפלגת העבודה תחבור גם בלית ברירה.
אשר סימוני: שם כסף? התערבות על צדק? מכות? האמת שיש עוד הרבה זמן. ליבני לא תוותר ותקים ממשלה. ש"ס יכנסו כמו גדולים על הרבה כסף משומן. אני מייחל שהיא תקים ממשלה בלי ש"ס ולו רק בכדי למחוק מהפרצוף שלהם את הזחיחות והיוהרה של לשון המאזניים כברירת מחדל לאומית.
צבר: אז איך תראה המפה הפוליטית ?
אשר סימוני: קדימה, עבודה, גמלאים ומרץ זה 60 מנדטים לא? ( 29 + 19 + 7 + 5)… יאללה בדרך לממשלת מיעוט ש"ס יתחננו להיכנס (מה גם שהתרומות שלהם ירדו בגלל המשבר העולמי… הם זקוקים לקצבאות).
צבר: ממשלת מיעוט ש"ס. אני אוהב איך שזה נשמע. אתה מחזיר אותנו ביעף לממשלת רבין, ממשלת שמאל ללא ש"ס ועם הערבים בתור רשת ביטחון. ציפי לבני יכולה לתת FIGHT לביבי, אבל עד גבול מסוים. ביבי הוא יוסי בובליל מ- 'האח הגדול' וכולם אוהבים להמשיך לראות אותו שם. ציפי לבני היא שיפרה. חכמה, אינטליגנטית, אבל מה- אשכנזייה מדיי…

אשר סימוני: דיי, כאן נפלת. ומי זה אהוד ברק ? ליאון או רנין, הערבייה ?
צבר: שמע, התחלנו עם הזקנים, עברנו לירוקים, וגמרנו- כרגיל- עם ביבי ולבני. מה השורה התחתונה שלנו ?
אשר סימוני: אני רק משאיר לך חומר למחשבה. תאר לך שהמנדטים של הזקנים הולכים לעלה ירוק, הולכים למריחואנה. הדג מלוח יהיה רק ההתחלה של המאנציז, והשלאפשטונדה יכנס כחוק למעסיקים…
יצד נמשך מתן ומתן על החייל שיושב לבד ומחכה בשבי כל כך הרבה שנים. מדוע אנו נותנים לגלעד להתייסר בלב עזה כל כך הרבה זמן. זה אינו מצב מסובך. אנחנו יודעים מי מחזיק בו, יודעים עם מי לנהל משא ומתן, יודעים היכן הוא נמצא פחות או יותר. כל שנותר הוא למחול על כבודנו, ולשלם את המחיר הכואב, מתוך ידיעה שזהו המעשה האנושי הנכון.
