למה לי פוליטיקה

תשובה לכל יפי הנפש מהשמאל

איך לפתור את בעייתנו? מה לעשות כאשר אתה נקלע לתוך שיחה בה אחד מ"יפי הנפש" התורניים, בדברו על מתקפות הטרור, אינו מאמין שיש צורך בתגובה נמרצת?

1. כנס לשיחה ושאל: האם יש להגיב צבאית על תוקפנות טרור?

2. כאשר יגיד "לא", שאל "למה לא?"

3. חכה עד אשר יאמר משהו בנוסח "…מכיוון שהדבר יגרום למותם של חפים מפשע נוספים,.. שזה דבר נורא…, ויביא לאלימות נוספת ולהסלמה…"

4. כאשר יגיע למחצית המשפט הכה בו בכח בפניו.

5. כאשר תראה שהוא מנסה להחזיר מכה, תעיר את תשומת ליבו, והסבר לו שזו תהיה שגיאה גסה מצידו, וזה מנוגד לערכים שלו שירביץ חזרה, כי הדבר עלול להביא להסלמה ולאלימות נוספת.

6. חכה עד אשר יסכים לטיעון הזה, והסכם לא לבצע אלימות נוספת.

7. הכה בו שנית, והפעם ביתר שאת.

8. חזור על שלבים 5 עד 8 עד אשר יבין שלפעמים צריך להכות בחזרה.

מה לעשות כאשר אתה נקלע לשיחה בה אחד מהחכמים התורנים מסביר שיש "להיכנס בהם"-"עד הסוף"-"לכתוש"-"לצרוב" את "התודעה"-"אין ברירה" וכו`? מה לעשות כשהשיח הפוליטי מגיע לנקודה זו ?

1. כנס לשיחה וחכה שהוא יתן לך כאפה. אם זה לא קורה באופן ספונטני נסה להגיד בקול רם וברור: אני מתנגד לפעולה בעזה במתכונתה ובהיקפה הנוכחיים בכל רמ"ח איברי.

2. המכה הגיעה? כעת קרא ל-10 חברים ויחד הכו אותו בכל חלקי גופו, לאחר מכן אגפו אותו מכל כיוון והסבירו לו בעדינות ותוך לחץ פיזי מתון כי מהיום והלאה כל תנועה שלו תעבור אישור אצלכם.

3. כאשר תראה כי הוא מתחיל להתמרמר, שב עליו על מנת לסכל כל תגובה מצידו שעלולה לסכן את בטחונך. חסום אותו בקוביות בטון, עכב אותו מעת לעת ובאופן כללי מרר את חייו בכל דרך אפשרית.

4. היה ונראה כי הוא מנסה להגיב כנגד העוול שלכאורה נגרם לו, הסבר לו בסבלנות כי הוא נתן לך כאפה ממש לא מזמן וכי זכותך המלאה להבטיח את בטחונך ובטחון ילדיך העתידיים. לחיזוק הנקודה הרוס את ביתו בדחפור, הפגז אותו בארטילריה כבדה, מנע ממנו מזון, דלק וחשמל, הפקע ממנו אדמות לצרכי ביטחון, גדר אותו בחומה שחוצה אותו מעת לעת, והסבר לו, לעצמך ולכולם כי ידך מושטת לשלום.

5. קח את הזמן. אלה לומדים לאט, ואנחנו לא ממהרים לשום מקום.

6. ישנו סיכוי שתקבל עוד כמה כאפות בינתיים. זה הזמן לחזור על שלבים 2-6 עד שהוא יבין שהפעולה מוצדקת, יתנצל ויצטרף לשירת ההמנון הלאומי.

מה זה מותג? רעיון או תפיסה ייחודיים השוכנים בתוך מוחו של הלקוח בכוח ונמצאים בבעלותכם. האם מפלגת העבודה היא עדיין מותג ?

להלן כמה חוקים מעניינים לגבי מותגים, לידיעת אנשי מפלגת העבודה. החוקים לקוחים מתוך- חוקי הברזל של בניית מותג / מאת אל הריס ולורה ריס:

חוק כרטיס הביקור- המרכיב המכריע בהצלחתו של כל מותג הוא טענת האותנטיות. ואנו אומרים- מפלגת העבודה כבר אינה אותנטית ממזמן. הדעות שלה נמצאות בשפע בקדימה, ואפילו בליכוד.  מכאן אין לנו אלא לקרוא לקברניטים לשבת ולחשוב מחדש-  התחדשו, השתנו !

חוק השם- בטווח הארוך, מותג הוא לא יותר מסתם שם. המותג צריך להיות הבעלים של מילה במח. הרעיון והייחוד נעלמים עם הזמן. כל מה שנשאר לצרכן הוא ההבדל בשם של המותגים. ואנו אומרים- פעם הייתה "עבודה", אחר כך "סוציאל דמוקרט" במקביל "גוש השלום"- והיום? היום לא נשאר כלום משום דבר. זה הזמן למצוא מילה חדשה. ולא- למה לי פוליטיקה עכשיו…

חוק המשפחה- יש זמן ומקום להשקת מותג שני. לפעמים מגיעה העת לצאת לשוק עם מותג שני. מותג שני שלא יטופל וינוהל כהלכה עלול לפגוע במותג הראשון. המפתח הוא לגרום לכך שכל אחד מבני המשפחה יהיה מותג נפרד וייחודי, בעל זהות משלו. ואנו אומרים- מפלגת קדימה, מותג שני הושקה. כששני מותגים מתחרים האחד בשני בשוק סגור, מותג אחד 'יבלע' את השני.

באותה נשימה, ניתן להזכיר את , חוק מותגי המשנה- מה שבניית מותג יוצרת, בניית מותגי משנה עלולה להרוס. מותגי משנה אלה שוחקים את כוחו של המותג העיקרי. ואנו אומרים- שחיקה זה לא מילה… קדימה וציפי לבני, שתו בקשית ארוכה את הקולות ממפלגת העבודה- לקדימה.

חוק הפרסום- אחרי שמותג נולד, הוא זקוק לפרסומת כדי לשמר את חוסנו.הסכומים העצומים שמוציאים על פרסומות לא קונים שום דבר. הם רק שומרים שלא תאבדו נתח שוק לטובת המתחרים. ואנו אומרים- חוץ מלראות את אהוד ברק ומתן וילנאי בתור שר החינוך וסגנו, ואת שלי יחימוביץ' מלהגת את עצמה למוות באמצעי התקשורת השונים- מה היה לו מהמפלגה הזאת ?!  וכן- איתן כבל, לעשות חיקויים של גב' בלילא זה לא פרסום. זה פרסום רע! 

באותה נשימה, ניתן להכניס את חוק הפומביות- לידתו של מותג נעשית בחשיפה פומבית ולא בעזרת פרסומת. פרסום לא יצליח להזניק מותג חדש. ואנו אומרים- תעמולת הבחירות, הייתה הפעם הראשונה שנשמע קול כלשהו ממפלגת העבודה. אז שפתאום כולנו נקפוץ לדום ונאמר 'אמן' ?

מפלגת העבודה הייתה ביטחונית, אח"כ הפכה לחברתית, אח"כ הפכה לכלכלית… כאן נכנס חוק ההתרחבות- עצמתו של מותג עומדת ביחס הפוך להיקפו- הניסיונות להיות הכל בשביל כולם חותרים תחת עוצמתו של המותג. אי אפשר להיות ברווז, קצת שוחה, קצת רץ וקצת עף. צריך נישה ברורה. 'עולם הכולבו' לא תופס יותר, מזמן אתם לא שומעים את הקהל שלכם. ובכלל, ומזמן אתם לא קובעים מדיניות של לחיות או למות. ייסורי הגסיסה אינם מספקים עוד. חרקירי או להמציא עצמכם מחדש- זו דרישה ראויה מקרב מצביעיכם. וגם מטעם בלוג פוליטי.

ובאותו נושא, אי אפשר לשנות ולהשתנות כל הזמן, ולצפות שהציבור יעקוב אחריכם בקצב הסמבה. למי שלא מבין, אפשר להביא לפני אנשי מפלגת העבודה הנכבדים את חוק השינוי- מותגים יכולים להשתנות, אבל רק לעיתים רחוקות ורק בזהירות רבה. שינוי מותג אינו מתרחש בתוך חברה הוא מתרחש במוחו של הצרכן, ואצלכם- חברי מפלגה יקרים- השינוי התבצע רק במוחכם אתם, ולא אצל המצביעים.

ולסיכום, מצד אחד קיים חוק העקביות- מותג אינו נבנה בין לילה, ההצלחה נמדדת בעשרות שנים, לא בשנים. מותג אינו יכול לחדור למח אלא אם הוא מייצג משהו. ואכן, מפלגת העבודה נבנתה מימי מפא"י העליזים, דרך חירותה עבודה ועד ימינו. אולם כדאי לזכור את  חוק התמותה- שום מותג לא יחיה לנצח. במקרים רבים, המתת חסד היא הפתרון הטוב ביותר. המותגים נולדים, גדלים, מתבגרים ובסופו של דבר גם ימותו. ואנו אומרים- לחילופין, תנו, תנו לעמיר פרץ לעמוד בראש המפלגה… הנפילה בדרך.