למה לי פוליטיקה

נאוה ברק: ביבי יצא לוושינגטון DC העיר הגדולה- האם הוא הולך לחזור משם עם פיסוק רחב, מכיוון ש- 'טחנו' אותו כל הביקור ? (וסליחה על הבוטות)

שרה נתניהו: ביבי?  זה גדול עליו, זה לא יהיה נעים. הוא ידבר על אירן, אובאמה ידבר על 2 מדינות ומתווה מפת הדרכים. זה יהיה שיח חרשים עד שמישהו יפיל את האסימון וידבר על אינטרסים כלכליים- ואז ביבי יעמוד על 4. יותר נוח בתנוחה הזאת…

נאוה ברק: תשמעי, נראה לי שמבחינת אסימונים, דווקא לי נפל אחד. ראש ממשלה ישראלי שטס לנשיא ארה"ב, זה כמו ילד סורר בכיתה שנשלח למנהל לבירור. הוא יודע שהוא יצא משם עם נזיפות, הוא יודע שהוא יצא משם אבל וחפוי ראש, עם To Do List של דברים שהוא יצטרך לעשות עכשיו במדינה. והוא יצטרך לעשות.

שרה נתניהו: פה את טועה. אובאמה לא מכיר את המזה"ת כמו שאנחנו מצפים. הוא פסאדה שעדיין לא התחילה לעבוד כמו שצריך. בחום הישראלי ניירת תלך לאיבוד, פקידים ישבתו, דברים יזוזו בעצלתיים עד שהכל יתמסמס או שאובאמה ירד מהנשיאות. שכחת שביבי הוא מלך המרכז ( ביתן 14)… ושם סוגרים קומבינות בהילוך אחר לחלוטין.

נאוה ברק: או, אני חושבת שאת כאן התמימה. אובאמה בא לעבוד, לא לשחק. הוא יודע שהנס ההיסטורי, שארה"ב הלבנה העלתה נשיא שחור, לא יחזור שנית אם הוא לא יביא תוצאות- והוא מביא תוצאות. מספיק לקרוא את הכתבות על 100 הימים הראשונים שלו, ולהבין במה מדובר.

שרה נתניהו: על הישבן של ביבי עומדת לעבור סופה, והוא צריך להחליט מה לעשות. להתכסות באצטלה של ליברמן, לספר שאנחנו בעלי הבית בישראל, או להקשיב ולרשום פעולות נחוצות מאובאמה.

נאוה ברק: יש כאן התנגשות בין 2 תפיסות- המזרח תיכונית והמערבית. יש גם אינטרסים כלכליים שינחו את ביבי לא להשתמש בגישה הלבנטינית. וזה יפה. אני אומרת שזה חזק ממנו. אפשר להוציא את הבנאדם מהלבנט- אי אפשר להוציא את הלבנט מהאדם. את אומרת שתוך שנה יש צמצום בבניה לא חוקית והורדה של התנחלויות. ואני אומרת- פחחחחח. עברנו את קלינטון. נעבור גם את זה.

שרה נתניהו: אובאמה לא יאיים. הוא לא יכעס. הוא לא פוליטיקאי מהסוג הזה. HE MEANS BUSINESS.  הוא מבין את כוחו של הדולר ואת ההשפעה שלו, איך קראת לזה ? בלבנט. הבנייה בהתנחלויות לא תיעצר ? ישראל לא תתחיל בהורדת מאחזים בלתי מורשים (או חוקיים או בלתי ברורים, מחק את המיותר) ? אין בעיה. תקציב הסיוע האמריקאי לישראל- ידלדל לפתע. ואיש לא יוכל להאשים אותו באנטישמיות או במשהו מעין זה. יש כאן נוסחה ברורה. דולרים תמורת שלום.

נאוה ברק: וכל עוד לא ידוע איפה ליברמן במשוואה- אנחנו נמשיך לפספס. הוא לשון המאזניים של הסיפור הזה ועד הבחירות הבאות. מה הסיכוי שהוא יוצא מהממשלה אחרי פארסה שתיסגר ללא מענה שלו?

שרה נתניהו: מדענים גילו שהדבק שמדביק את אהוד ברק לשולחן הממשלה חלש בהשוואה לדבק התעשייתי שמדביק את ליברמן לתפקיד שר החוץ. שם ליברמן נמצא במשוואה. הוא כבר סימן את עצמו בתור מישהו שמוכן לוויתורים טריטוריאליים, ואנשי הימין כבר סימנו אותו בתור ה- 'בוגד' הבא, והפולסא דנורא הבאה על שמו. MARK MY WORDS.

נאוה ברק: והנה נגמרה פגישת ביבי-אובאמה. אני צדקתי. ביבי מפחד מהימין יותר מאשר מאובאמה. עכשיו השאלה היא מתי את תהיי צודקת? האם אובאמה יצליח להביא את ביביהו לידי פעולה? אובאמה יתחיל לאיים כלכלית מתישהו, ואז- אז תראי כמה אנשים יתחילו ללחוץ את ביבי. השאלה היא- האם הוא יוכל לעמוד בלחץ הזה.

משה ניסים: בוא נשחק משחק: אני אבקש ממך שתביא לי 100 שקל- אתה תגיד שאין סיכוי ותרצה לנתק איתי קשר, ואז אני אגיד לך- יודע מה, תן לי רק 20 שקל, וככה ייגמר המשחק. לא מזכיר לך את ההתנהלות התמוהה של משרד האוצר בימים אלו, וחוק ההסדרים שלא מסדר כלום ?

יצחק מודעי: אני הייתי משחק משחק אחר- חפש ת'כבוד שלך… מכיר? החוקים- אתה תהיה שר בלי תיק ואני אשפיל אותך. או סליחה. אתה תהיה שר אוצר ואני ארקוד על חוסר היכולת שלך להתמודד עם תקציב. לא רגע… החוקים? החוקים? אה! כן!  אני אהיה פקיד אוצר ואפשיל אותך או בעצם אני אהיה מזכ"ל ההסתדרות ואהיה שר בכיר בממשלה של ביבי. קיצר- מתי יובל שטייניץ מתפטר?

משה ניסים: שטייניץ לא יתפטר. הוא ד"ר לפילוסופיה, זה נוגד את תפיסת העולם שלו. הוא כמו הכלב של פבלוב בשלב הזה. שומע את הצלצול של ביבי, ורץ לתת עבודה: "כן ביבי… מה אתה צריך ביבי…". הבעיה תתחיל, כשהכלב יתחיל לחשוף שיניים, כשיבין שדופקים אותו מכל הכיוונים- כשיהיו צעדים חיוביים, ביבי יזקוף את זה לזכותו, כשהמשק ייפול- ביבי יגיד שזה בגלל שטייניץ…

יצחק מודעי: רגע, אני לא מבין? מי שר אוצר? שטייניץ ? אורי יוגב או עייני? כמו שזה נראה כרגע ביבי בצרות. אתה זוכר את סיסמת הבחירות שלו על ליבני- "זה גדול עליה". נו? הזיכרון של הציבור קצר. ביבי? זה גדול עליו? שטייניץ ? זה ענק עליו. ומה אתה אומר על הרמטכ"ל? איזה ביצים?

משה ניסים: לגבי הרמטכ"ל, הנה ציטוט מעולה של בן כספית, שפורסם במעריב ואני מסכים עם כל מילה: "עוד לא דיברנו על ההתפרצות של הרמטכ"ל, רב אלוף גבי אשכנזי. בחדשות ערוץ 2 (שם זה נחשף), הופיעה כתובית מדהימה: "הרמטכ"ל נזף בראש הממשלה". הלו? במדינה מסודרת רמטכ"ל לא נוזף בראש ממשלה. במדינה שלנו, רמטכ"ל נוזף בראש ממשלה בסוף קדנציה. לא בתחילתה. הבעיה היא שזה כבר נראה כמו סוף הקדנציה. מתפרק, עוד לפני שגמרו להרכיב. אווירת סוף קורס".

יצחק מודעי: אני לא מסכים. האובר דרישה לכבוד- זה משהו משהו. מעניין מי הדליף את התוכן של הפגישה? ביבי שאולי רוצה להיתפס כחלש שהציבור יאהב אותו או הרמטכ"ל שרוצה להיתפס כמגן אנשי הקבע? בגדול מדובר באי הבנה שמוציאה את ביבי קטן, קטן. הרי הסיפור נסגר כשעתיים לפני השיחה ביניהם. מה פתאום הוא קופץ. ולמה ביבי מנהל מו"מ ולא שר אוצר? ועל כן אני חוזר בשאלה- מי הוא שר האוצר?

משה ניסים: זה חדש לך ? שר האוצר הוא בנימין נתניהו, כנ"ל שר הבריאות ושר העבודה והרווחה. כולם ביבי. בהתנהלות שלו, ביבי מזכיר את אהוד ברק בקדנציה הקודמת שלו- "לבדי, לבדי, לבדי", או בלשון החי"ר- "לבדי בתעלה, אף אחד לא מאחורי, מסתער קדימה".

יצחק מודעי: כן אה? חד רובאית לימין! לוקח ברימון. רימון. לבדי, לבדי, לבדי…

משה ניסים: התקציב עבר, המע"מ עולה ב- 1%, והמיסוי באילת נשאר כשהיה. אם מישהו מסתכל על התקציב ממעוף הציפור, אפשר לומר שהוא יחסית תקין (וסוף סוף ממסים את העשירים, הגיע הזמן), השאלה היא- האם היינו באמת צריכים לעבור את כל הויה-דולורוזה הזאת בדרך אליו ?

יצחק מודעי: ברור שהיינו צריכים. זה סוג של חוויה שבלעדיה אתה לא מבין את הקשרים והתהליכים הדמוקרטיים במדינה.

משה ניסים: והופס, הנה התפטר האחראי על התקציבים במשרד האוצר. ממשלת ביבי מתחילה בנקודה נמוכה, יש יאמרו נקודה נמוכה מאוד. שר אוצר לא ברור, שר חוץ מיליטנט, ושר בטחון שלא ממריא, שלא לדבר על מפלגתו. מה עתיד הממשלה הזאת ?

יצחק מודעי: ושוב אפתיע. היא תשרוד. כי בשיטת הממשל שלנו היא לא יכולה ליפול.

משה ניסים: תשרוד, תשרוד. גם דן מנו שרד, עד שלקחו לו את המיליון בסיבוב. חכה חכה, זמנו של ביבי הולך ומתקצר, והתור של אלו שממתינים לביבי עם הסכין ביד- רק הולך ומתארך…

עמרם מצנע: אהוד ברק גאון. הנחשיות שלו והחתירה לכניסה לממשלה יכולה להוביל אותו למקום טוב. הוא ראה ועשה משהו שעדיין אף אחד לא עלה עליו. בכניסתו לממשלה הוא עושה מעשה אמיץ בו הוא מבדל את מפלגת העבודה ויכול להוציא אותה מהבוץ… הוא פשוט מדלג מעל ציפי ומוציא אותם קצת דרדלה. רק חמור לא משנה את דעתו. כרגע אני חושב שזה הדבר הנכון לעשות עבור ברק ומפלגת העבודה.

לוי אשכול: אמרת נכון, החתירה שלו לממשלה יכולה להוביל אותו למקום טוב. אבל מה עם המפלגה ? מה יחשבו הבוחרים על מפלגת העבודה האדומה, שהולכת יד ביד עם ממשלת פייגלין-ליברמן ? ממשלה שהסיכוי שהיא תפנה איזה מאחז בשטחים, קרוב לסיכוי ששרה נתניהו לא תצבור לפחות עוד 150 זוגות נעליים בכהונת הממשלה הנוכחית.

עמרם מצנע: כאן אתה טועה. אהוד ברק הבין שכל הנושא המדיני נמצא במבוי סתום ואין לאן להתקדם. להוריד מאחזים והתנחלויות זה שטויות וכרגע זה חסר טעם. לחלוטין. מעיד על חולשה של ישראל ולא על חוזק ( אלא אם אתה רוצה לתת למתנחלים מכה בראש). ישיבה שלו בממשלה יכולה למתג מחדש את מפלגת העבודה.

לוי אשכול: מיתוג מחדש ? יורם מרציאנו עשה כבר מיתוג מחדש, לא ?!

עמרם מצנע: מפלגת העבודה תאבק מבפנים. הם יעשו רעש ראוי. ישיבה באופוזיציה דינה מוות למפלגה. הם ייעלמו תחת הגודל של קדימה. הם יהיו כלום. זה מדבר ציה. זה לא ייתן להם להיבנות כראוי. ישיבה באופוזיציה דינה אחדות עם קדימה, ניסיון להחיות את המותג שנקרא מפלגת העבודה.

לוי אשכול: ואיפה כל הקולות של 'אופוזיציה או מוות' ? איפה שלי יחימוביץ ?

עמרם מצנע: יישארו מתחת לשטיח או יישארו ויצעקו (משמע לא ירימו ידיים), או כמובן, התרחיש שרבים מחכים לו- פיצול.

לוי אשכול: מבחינת ביבי זה אומר שהוא מוציא את הבית היהודי- מפסיד 4 מנדטים. אבל מרוויח על כרעי תרנגולת של הידיים של מפלגת העבודה- בין 6 ל-8 ידיים בפועל ועוד 5 על תנאי…

עמרם מצנע: אני לא מבין מה אתה מעודד את ברק. הוא מוכר אידיאולוגיה תמורת נזיד עדשים, רוצה לומר- תפקיד שר הביטחון. וחוץ מזה, אתה רואה את בוגי יעלון מוותר כל-כך מהר על התפקיד ? אתה רותם את הסוס לפני העגלה.

לוי אשכול: לא רותם, מנתח. בוגי יוותר כמו ענק. אין מכירה של האידיאולוגיה של מפלגת העבודה, כי האידיאולוגיה מתה. אני רק מקווה שברק ישכיל לדרוש שמשרד החינוך לא יפוצל… כי זה סוף הציונות.

עמרם מצנע: אז להיכן נעלמה הדעה המנוגדת שבכירי מפלגת העבודה החזיקו בה ביד יציבה, שאם המפלגה חפצה חיים, חובה עליה להיות באופוזיציה ? הריחו את הוולוו, והכל התפוגג ?

לוי אשכול: הכיוון הוא הפוך. מתוך 13 אולי 4 או 5 יריחו וולוו, אבל לא זה הטריגר. הטריגר, הוא הממשלה כבסיס לבידול אמיתי מקדימה. הממשלה כבסיס מיתוגי לשינוי זווית תפיסה. הרי כבר קבענו שלמפלגת העבודה אין תקומה במתכונת הנוכחית שלה, זו הזדמנות לשינוי. ישיבה באופוזיציה לא תצליח להבדיל אותם מקדימה, ישיבה באופוזיציה לא תצליח לעזור להם למתג עצמם מחדש.

עמרם מצנע: צודק, כמו שנאמר- רק חמור לא משנה דעתו.