למה לי פוליטיקה

יצחק שמיר: שמעת על מפגש 'מנהיגות' עם השר משה יעלון ? עכשיו, כששמעתי את מה שהיה לבוגי לומר, אני מצטער שהנחשים בקרייה לא הכישו אותו.

יעקב אחימאיר: ברור לך שזה שיא ? הטלטולים שיעלון מעביר אותנו זה משהו. מצד אחד אנשי ביבי אמרו עליו שהוא ניתן לאילוף. מצד שני, ראינו אותו בחומש. מצד שלישי, הווירוס הזה…

יצחק שמיר: יכול להיות שהוא עושה דווקא כדי לא להיחשב פודל של ביבי. ביבי חייב להעיף אותו מהקבינט המדיני בטחוני ומפורום השישייה. עד שביבי לא יעשה את זה סימן שביבי צבוע, אחד בפה ואחד בלב… אנחנו כבר מכירים מנהיגים כאלו… לא? עראפת היה כזה. אבו מאזן הוא כזה.

יעקב אחימאיר: אטילה שומפלבי כתב עליו שקצת תמוה שהשר לענייני אסטרטגיה כושל שוב ושוב במה שנוגע לעתידו הפוליטי. ההבנה הפוליטית של יעלון מוגבלת, והוא מתמקם במשבצת הביזאר.

יצחק שמיר: אני שם כסף לבירה ופיצוחים אם ביבי מעביר אותו מתפקידו. להכנס ראש בראש עם המתנחלים ולפתוח חזית חדשה ? לביבי יש מספיק חזיתות (שלא לדבר על שרה).

יעקב אחימאיר: פעם ממש הייתי בעד בוגי. כשדיבר על נחשים הרגשתי איך עושים לו זובור… הוא רק שכח את הראיון שנתן על תוכנית ההתנתקות כשאמר שהוא היה עושה אותה טוב יותר… צבוע!

יצחק שמיר: אטילה נתן תקציר היסטורי. ב-93′ תמך בהסכמי אוסלו, ואחר כך חזר בו. בבחירות 96′, בעיצומו של הקרב בין שמעון פרס לנתניהו, הודיע בוועדת החוץ והביטחון שהאיראנים רוצים את ביבי כראש ממשלה. ב-2002, לאחר שמונה לרמטכ"ל, המליץ לתת לטילים של החיזבאללה להחליד, ושנה לאחר פרישתו , התברר כי מה שהחליד הם לא הטילים, אלא הצבא תחת הנהגתו.

יעקב אחימאיר: אז למה במקום להפוך למנהיג אידיאולוגי אמיתי, הוא שובר ימינה כאחרון הספינולוגים ? או שהוא חשב שזה 'פורום סגור' ושזה לא יגיע לשום מקום ?

יצחק שמיר: הוא פופוליסט קטן. כמו שח"כ בן ארי שלח מכתב ב-8 בבוקר כי יש לפטר את מפקד השב"ס. זה איזושהי תפיסה לא ברורה של אופורטוניזם זול. ואני לא מבין איך הציבור אוכל את זה.

יעקב אחימאיר: קראתי על מה שבן-ארי עשה. פשוט מחליא, הגופה עוד לא התקררה, המשפחה של דודו עדיין בשוק, והוא כבר רוצה לפטר אנשים ? בלי חקירה, בלי בדיקה, סתם, כי זה נראה לו טוב ?

יצחק שמיר: העבודה של מנהיגי הציבור פשוט מחליאה. באמת. אני כל כך כועס. זה פשוט לא פייר שאלו הם מנהיגיך ישראל. ואתה לא מבין איך אנחנו נחשבים בעולם למדינה איכותית כל כך… פשוט לא מבין. היי טק, צבא, יצוא, תל"ג גבוה- וטמבלים אחד אחד שמנהיגים אותנו.

יעקב אחימאיר: אני רוצה להשוות בין ההתבטאות של בוגי לבין ההתבטאות של הרב עובדיה, כנגד שופטי בית המשפט העליון. שתי התבטאויות של אנשים שלא יודעים מה הם רוצים בעצם, שתקועים בין כמה אג'נדות, ובוחרים כל פעם את הדרך שנוחה להם.

יצחק שמיר: אני חושב שהרב עובדיה יגיע לגיהנום. אני חושב שנאמני הרב עובדיה חיים בערפול חושים כמו נאמניו של דוויד כורש. הרב עובדיה חולה במחלה של דודו טופז, מציאות מדומה בתמהיל של אגו-מנייק נרקיסיסטי. גם הוא כדודו תוקף כשחש מותקף.

יעקב אחימאיר: אתה בעצם טוען שהרב עובדיה, אחד מגדולי הדור, לפי דעת רוב אוחזי הגבעות החרדיות, הוא האנטיכרייסט בכבודו ובעצמו ?

יצחק שמיר: לא, אבל אני חושב שנכנס בו שד. יש בו דיבוק. השטן נכנס בו כל מוצאי שבת ויוצא ביום ראשון. השבוע זה היה פעמיים… בגלל הרמאדן.

יעקב אחימאיר: יאללה… אבל אתה לא יכול להאשים מישהו שמאמין באמונה שלמה בדרך שלו. הוא רוצה את שלטון התורה, הוא רוצה את חוקי התורה, ולא כמה אליטות שיושבים בירושלים ומחליטים לכולם מה לעשות (ועוד אשכנזים !)

יצחק שמיר: במעשיו הוא מקים את מדינת עובדיה בשכונת הר נוף בירושלים, ואין פוצה פה. מנהיגות חסרת אחריות שמחלקת מתנות לכל בכיין. הוא היה צריך לעמוד לדין על דבריו. היו צריכים לשלוח שוטרים שיוציאו אותו באזיקים מהבית, ובמקום זה נאמניו מקבלים עוד ממנעמי השלטון.

יעקב אחימאיר: קצת אחריות. תיקח אותו באזיקים, תקבל פה תבערה שלא נראתה מאז זה שהראל מויאל ניצח את הראל סקעת. אוהדיו של הרב עובדיה יבעירו את המדינה. אי אפשר לעשות כך.

יצחק שמיר: אמונה שלמה בדרך שלו? נהדר, רק במסגרת מגבלות חופש הביטוי. מה שהוא עשה זו קריאה למרד ולמי שמורד בעת קרב- יורים בגב. אם היינו מוציאים את הרבבודיה עם אזיקים גם השבדים היו שותקים. הנה, ככה זה כששבדים מחליטים לבשל משהו…

שמעון מזרחי: סבא שלי יהודי ערבי, תעשה הנחה. אבא שלי גדל בפחון, בחייאת תן להתקדם בתור יש לי רק מוצר אחד. אמא שלי ניקתה בתים לפרנסתה כשהיה סטודנטית, תוותר לי על דוח התנועה. אח שלי היה בגולני. פקח אני פורק סחורה. ועל מה שאלי ישי אמר על החנינה לבניזרי, אני יכול רק להוסיף שעל זה חכמי גולני אמרו- "עץ עקום אף פעם לא יתיישר".

ליאור אשכנזי: אולי לפי הלוח העברי, אנחנו עדיין בעידן המזרחיים החלשים. יכול להיות שראיתי הפגנה של צ'רלי ביטון והפנתרים השחורים כאן בצומת למטה ? יכול להיות שילדי תימן נחטפו שוב ? תגיד, אם מישהו היה כותב לשמעון פרס בקשת חנינה- 'כי הוא אשכנזי', מה היה קורה ?

שמעון מזרחי: הרי אין לזה סוף. זו תיבת פנדורה אמיתית. אני מקווה שפרס יהיה חכם לזרוק את המכתב ולהשיב לכלל הציבור כי אין הפליה בין מזרחיים לאשכנזים, צברים, רוסים, אתיופים, כורדים, צ'רקסים, דרוזים, ערבים, גרוזינים, הולנדים וכו'. כולם שווים בפני החוק ועל הבקשה המטופשת של ישי להידחות עוד לפני הסף.

ליאור אשכנזי: מרגיז אותי שאלי ישי הוא לא ח"כ. הרי זוהרם של ח"כים כבר פג ממזמן. הבנאדם שר במדינת ישראל, ומתבטא בכזאת טיפשות, יהירות, ובלי שמץ של ציניות. כך הוא חושב, בכך הוא מאמין, והציבור שלו- האם הוא מאחוריו ?

שמעון מזרחי: אתה מאמין שזה בא מהבטן? או שזה היה חשיבה מושכלת? או שמישהו כופף לו את היד?

ליאור אשכנזי: אני מאמין שזה בא מהבטן לגמרי ומחשיבה מושכלת, וזה מה שמדאיג אותי. זו חשיבה רציונאלית שמגיעה מהמקום של קיפוח, של ניכור שלא נגמר כבר עשרות שנים אצל בני משפחת ש"ס, אותה משפחה שנכנסת ויוצאת מהכלא, אבל תמיד- תמיד הם זכאים.

שמעון מזרחי: ושוב אנחנו חוזרים למאמר המצוין של בן דרור ימיני. אין מנהיגות שתאחד ותאחה את כל הקרעים בעם. כל זרם דוחף לצד שלו. אין אכיפה שווה, אין שוויון זכויות ואין שוויון חובות.

ליאור אשכנזי: עזוב, הקרע בעם זה עובדה (כמעט וכתבתי עובדה מוגמרת) אבל עצם העובדה שבשנת 2009 שר במדינת ישראל וראש מפלגה גדולה כותב מכתב רשמי לנשיא המדינה בצורה שכזו, מראה את עומק הפער בין הרוב השפוי- לרוב ההזוי (והם בהחלט גם רוב).

שמעון מזרחי: אז מה עושים? רוצה לקבל בהכנעה את הקרע? האם יש אפשרות לעשות מעשה מנהיגותי?

ליאור אשכנזי: מעשה מנהיגותי ? בוודאי. אבל כדי לעשות מעשה מנהיגותי, יש צורך במנהיגות. האם ביבי והנשיא פרס יגנו את האמירה הגזענית הזו ? האם פרס יגלגל אותו מכל המדרגות ? לא ידידי…הכל פוליטיקה, ולמה לי פוליטיקה עכשיו ?!

שמעון מזרחי: אם יבוא בניזרי, אומר לו כך: מילא עברת על חוקי התורה האוסרים מפורשות בעשרת הדיברות על הגניבה להזכירך. מילא גנבת מעם ישראל. אבל אם כך עשית מדוע הפרס? מדוע דחיית העונש? ומדוע החנינה? האם גם האזרח הקטן שאינו חבר באף מפלגה יכול לדרוש דחיית עונשו או ביטולו כי ברצונו לבלות עם משפחתו בשמחות ובחגים ? גנב הוא גנב ואין לעשות איפה ואיפה אם הוא מעדות המזרח או מעדות אשכנז.

ליאור אשכנזי: ברור, אבל נרצה או לא- זו דרכה של ש"ס, לעורר עליה רחמים בהיותם מעדות המזרח, מי שנוהג בדרך זו אינו אלא מפלג בעם שגם כך נמצא במלחמה עם עצמו. אין לדחות את תחילת המאסר ובוודאי ובוודאי שאין לבטלו שאם כך מותר לכולנו לגנוב ולבכות.

שמעון מזרחי: עכשיו נזכר מישהו שמדובר בבושה, והאח של בניזרי מנסה להציל את עורו של ישי ואומר שהוא יכנס לכלא בגלל שהוא חרדי ולא בגלל שהוא מזרחי. עכשיו השאלה היא כזאת- איזה קבוצה גדולה יותר? חרדים או מזרחיים? אצל מי הסימפטיה תהיה גדולה יותר?

ליאור אשכנזי: מה שאותי הכי מדאיג- זה שהוא מתייחסים לכל השאר כמיעוט צעקני במדינה. תאר לך יום שבו המקצוענות, ההגינות, היושרה יהיו באמת מיעוט צעקני?  או יותר מזה ( ועכשיו יוצא לי התומרקין) תאר לך שהמדינה הייתה נבנית לא על תשתית אירופאית אלא על תשתית מזרחית ש"סניקית? איזה מוסדות מדינה ואיזה נעליים, איזה חוק ואיזה שוויון… איש הישר בעיניו יעשה והסוטה יעשה גם יעשה ( בעיקר אם יש לו אחים והוא יכול להביא את החבר'ה… )

שמעון מזרחי: תשמע, זה כמו ההתחלה של שיר השכונה של נעמי פולני (ומומלץ ללחוץ על הקישור ולקרוא את מילות השיר, הכל מתחבר…)

ליאור אשכנזי: לסיכום, אני מקווה שאם יאנסו אותו בכלא בגלל שהרים את הסבון, זה גם יהיה כי הוא מזרחי. ואז כל צפון אפריקה תחווה רעידת אדמה ( הומאז' לאמירה של אותו בניזרי שרעידות אדמה זה כתוצאה ממשכב זכר…)

גִּלְגוּלוֹ שֶׁל מַנְהִיג על פי "גלגולו של מעיל", ששלח לנו אחד מגולשינו הנאמנים. שיכתב: דן זמיר, מאת קדיה מולודובסקי בתרגומו של נתן אלתרמן. קראו עד הסוף- יש תחרות ויש פרסים !

מנְהִיגִים יֵשׁ כָּאן כַּזַיִת, אַךְ תְּכָכִים מָלֵא הַבַּיִת. מֵהַגּוּף נוֹתָר רַק שֵׁם וְהַפֶּגֶר? עוֹד נוֹשֵׁם. זֶהוּ סִיפּוּר, לא אַגָּדָה, עַל מִפְלָגָה, שְׁמָהּ "עֲבוֹדָה, שֶׁאָכְלָה, לְלא חֶשְׁבּוֹן, גַּם בִּזָּיוֹן וְגַם עֶלְבּוֹן. מִן הַכְּפָר וּמִן הַכֶּרֶךְ, הֵם נָתְנוּ בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ לַקָּצִין בֵּן הַקִּבּוּץ שֶׁקָּרְאוּ לוֹ אֵהוּד גּוּץ. אֵהוּד רָץ לוֹ כְּשְׁנָתַיִם וְשָׁקְעוּ הַיַּרְכֵּתַיִם, עוֹד שָׁנָה וְהַשִּׁלְטוֹן הִתְנַפֵּץ לוֹ עַל שִׂרְטוֹן וּבִמְלוֹא מִשְׁקָל גּוּפוֹ הוּא נָפַל עַל פַּרְצוּפוֹ.

ִזְעֲקוּ זִקְנֵי מַפַּא"י, אוֹי-וֶוי-זְמִיר וְאַלְלַי: קְצָת מָעַד לוֹ אֵהוּד גּוּץ וְהִנֵּה הוּא כְּבָר בַּחוּץ. אָז הוּחלַט לָתֵת הַנֵּזֶר לְבִנְיָמִין בֵּן-אֶלִיעֶזֶר שֶׁהֶחֱזִיק בּוֹ זְמַן קְצַרְצַר אַךְ שׁוּם בְּרוֹךְ הוּא לא עָצַר. חוֹדֶשׁ תָּם, חָלַף שָׁבוּעַ, וְהַמַּצָּב? יוֹתֵר גָּרוּעַ. כְּשֶׁהֵרִים, לִבְסוֹף, יָדַיִם הִתְבַּזָּה מְלוֹא חוֹפְנַיִים.

שׁוּב אָכְלוּ זִקְנֵי-הַדּוֹר סִיר מָלֵא תַּבְשִׁיל מָרוֹר, הֵם חָשְׁבוּ: הַ"עָבוֹדָה" לְלא פוּאָד – אֲבוּדָה. זֶה אֶת זֶה הֵם קְצָת סִיבְּנוּ וְאֶת מִצְנָע אָז מִינוּ. הֵן הָגוּן הוּא וְיָשָׁר, גַּם אִם לא כּל כָּךְ מוּכְשֶׁר. לא שׁוּעָל וְלא וָתִיק? הוּא, בַּסּוֹף, יִלְמַד כּל שְׁטִיק! הוּא לא לָמַד. ומוּל שָׁרוֹן רָאוּ כּוּלָם: הָאִישׁ טִירוֹן. כּל "הַתִּקְוָה" נִדְהֲמָה לָהּ, מְהוּמָה קָשָׁה לְאַלְלָה: מִצְנָע מָה זֶה? מָה קָרָה? הֵן אַתָּה סְתָם פֶּגַע רַע.

וְלָכֵן קָבְעוּ שִׂיא גִינֶס שֶׁבַּשַּׁרְבִיט יאחַז לוֹ פִּינֶס. שׁוּב הֵחֵל מָחוֹל שֵׁדִים, שׁוּב כּוּלָם מִתְמוֹדְדִים, וּמֵרוֹב הַהִתְרַגְּשׁוּת לא נוֹתָר אָף חַ"כּ פָּשׁוּט. פֶּרֶס, שׂוֹיְן, פִּתְאוֹם הִגִּיעַ, אֵיתָן כַּבֶּל גַּם הוֹפִיעַ. וְהַגְּבִירָה הַמָּזְקִינָה? מֵרוֹב קוֹמְבִּינוֹת הִתְּאַבְּנָה. רוֹעֲמִים כּוּלָּם כְּרַעַם: אֵיזוֹ מִפְלָגָה בְּלִי טַעַם, מָה זֶה? מִי זֶה פּה הִגְזִים? עִם מִיפְקָד שֶׁל אַרְגָּזִים.

נוּ, הַפַּעַם, שׁוֹמִי אֶרֶץ, אֶת הַבְּכוֹרָה כָּבַשׁ לוֹ פֶּרֶץ. פֶּרֶץ, פֶּרֶץ, זַהוּ לֵץ! גַּם יוֹנָה הוּא וְגַם נֵץ, רַק דָּבָר אֶחָד מַכִּיר: מָה שֶׁטּוֹב לוֹ, לְעָמִיר. גַּם מַכְעִיס אֶת הַבְּרִיּוֹת, גַּם עוֹשֶׂה הָמוֹן שְׁטוּיוֹת. חֶבְרָתִי אוֹ בִּטְחוֹנִי? הֶחָשׁוּב הוּא רַק "אָנִי". כָּךְ לָבַשׁ הוּא בְּלִי תְּנָאִים אֶת הַמְּעִיל הַלּא מַתְאִים. זָנַח בִּכְלָל אֶת הַנִּדְכָּא, עִם הַמִּלְחָמָה נִתְקַע וְשִׁגַּע אֶת הַמַּטְכָּ"ל, כִּי רַק לְכָךְ הוּא מְסוּגָל! אָז הֵבִינוּ כְּבָר כּוּלָם בְּאַרְצֵנוּ, בָּעוֹלָם, כּל אִשָּׁה, זָקֵן וָאִישׁ: הַבַּרְנָשׁ הוּא חַנְטָרִישׁ. מַבִּיטִים כּוּלָּם בְּפַחַד, רוֹעֲמִים כּוּלָּם בְּיַחַד: מָה עָשִׂינוּ? אֵיךְ פִישַׁלְנוּ? אֵיךְ לְחֶלֶם פּה נִמְשַׁלְנוּ? הָאֲזִינִי אֶרֶץ, אֶרֶץ, מָה חוֹלֵל כָּאן זֶה הַשֶּׁרֶץ! אִם חָכָם הוּא, אִם טִפֵּשׁ, לֹא יֵדַע לְהִתְבַּיֵּשׁ. מֵהָאִישׁ אֵין רֶגַע נַחַת, רוֹעֲמִים כּוּלָּם בְּיַחַד: פֶּרֶץ, עֲמָלֵק, פַּרְעה, מָה עָשִׂיתָ לָנוּ פּה?

אָז עָנָה לָהֶם הַבָּעַר וּלְשׁוֹנוֹ חַדָּה כַּתָּעַר: כּל מִי שֶׁבִּי אֶתְמוֹל בָּחַר רַק מְפַסְפֵס אֶת הַמָּחָר, וּמִי שֶׁאֶת דַּרְכִּי נִיסָה שֶׁיִתְכַּבֵּד לוֹ בַּדַּיְסָה. כִּי אִם נָתַן לִי אֶת קוֹלוֹ, אוֹמַר רַק זאת: מַגִּיעַ לוֹ. מַסְכִּימִים כּוּלָם שׁוּב יַחַד: כּל מַנְהִיג תּוֹפֵס פּה תַּחַת וְעוֹשֶׂה, בְּלִי בְּעָיוֹת, עַל בְּשָׂרֵנוּ טָעוּיוֹת. הֵם קִבְּלוּ אַשְׁרַאי כַּמַּיִם וּמְעִיל זָהָב פַּרְוָויִים וּכְּשֶׁשִׂיחֲקוּ בּוֹ בְּכְּאִילוּ חִירְבְּשׁו אוֹתוֹ אֲפִילוּ. וַאֲנַחְנוּ? מָה נָגִידָה לַמְפַשֵׁל: תָּזוּז הַצִּידָה, כִּי כּל מִינוּי, לְשֵׁם שִׁינוּי, מֵכִיל בִּפְנִים גַּם צָו פִּינוּי. לְבַל יִשְׁפּוֹך פִּתְאוֹם הַשְּׁמוֹק אֶת הָאַמְבָּט עִם הַתִּינוֹק, וְלא תִּהְיֶה סִיבָּה אוֹ תֶּרֶץ לְהָבִיא לְכָאן עוֹד פֶּרֶץ.

אנחנו מכריזים על תחרות בין הקוראים. השיר מסתיים בעמיר פרץ כיו"ר המפלגה. ומאז עברו על המפלגה עוד תהפוכות. אתם מוזמנים להוסיף עוד בתים לשיר, ולקצר את ימיה של מפלגת העבודה בעוד מספר חודשים, בו ידיכם. הזדרזו, גם ימיה של מפלגת העבודה קצובים…