שיעור בדיפלומטיה. אז מה למדנו מפרשת איילון וטורקיה ?
יום ראשון, 17 בינואר, 2010
אבא אבן: למדנו שכדי להיות במשרד החוץ, צריך להיות באמת דיפלומט ולא מינוי פוליטי. למדנו שצריך להבין בנושא, ללמוד אותו, לעשות תואר ראשון ושני בממשל ויחסים בינלאומיים, ולא לצעוק בקול רם יותר במרכז של מפלגה כלשהי. למדנו שלא רק ההסברה הישראלית בקאנטים, והבנו לעומק יותר- מדוע.
משה ארנס: בואנ'ה אתה רחמן בן רחמנים. אתה זוכר את הפתגם על הרחמנים? מי שמרחם וכו'… אני למדתי גם שייתכן וסטיבן וג'ודי צדקו בביקורות שלהם. ושדני איילון הוא מינוי עלוב. שהדיפלומטיה של הפאשיסטן ליברמן היא מיושנת שלא בטוח שהעות'מנים היו חיים איתה בשלום.
אבא אבן: למדתי שאין פוליטיקאי סביר בישראל שלא קם וצעק שהמלך עירום. כולם שתקו. שמדיניות החוץ של ישראל נמצאת בידיים טובות ואנחנו עדים לכוחה העולה של ישראל בכל הפרמטרים עד שלא ברור לנו למה הוגו צ'אווס הוא לא חסיד אומות העולם.
משה ארנס: אתה יודע מה עוד למדתי . שעם כל הצחוקים, טוב שיש את שמעון פרס. אנשים עוברים לדום לידו, גדולי העולם מצייתים לו, וכשהוא מבקש לדבר עם מישהו, אף אחד לא יגיד לו לא. טוב שיש אותו לכבות שריפות.
אבא אבן: כן ולא (כמו תשדיר הבחירות של ריבלין על פרס מ-84). כן- כולם עוברים לדום. לא- אל תשכח שאצלו התחיל הכול ( בדאבוס).
משה ארנס: מה שכן, אנחנו באמת לא מדברים על הטורקים. כשאיילון עשה את זה אמרתי לעצמי שמישהו צריך באמת לעשות משהו. כשראיתי מה שהוא עשה אמרתי שעכשיו נלמד שיעור במה לא עושים… ומייד אחרי זה נלמד שיעור מה כן צריך לעשות כדי לכבות שריפה מיותרת.
אבא אבן: מה כן לעשות ? להוציא את אדון ליברמן ממשרד החוץ, ולהכניס לשם מישהו שיודע את העבודה. מישהו שבשעות הפנאי קורה ספרות יפה וקורא על מדינאים גדולים ומעשיהם בחיים, ולא יורה מעל לראשם של הפלסטינאים שבחצר ביתו.
משה ארנס: ליברמן הדביל צריך להתפלש ברחת לקום על מנת להחזיר נקודות שאיבד בסיפור הזה. דני איילון צריך להכין סיר צ'ורבשי ולהפוך אותו מעל לראש מייד אחרי הרתיחה כדי שמישהו מבני עם ישראל ימחל לו אי פעם. הוא צריך להתפטר מהממשלה ומהכנסת ולקוות שיהיה ח"כ אחר שיגנוב איזה מוח מהפנלים בכנסת על מנת להוציא את עצמו מהמקום הראשון בביזיונות של פוליטיקאים E-V-E-R.
אבא אבן: בימים כאלו אני מצטער שאנחנו לא בוחרים אנשי ממשל לתפקידים כאלו על בסיס הכישורים שלהם.
משה ארנס: והנה, שוב עולה הנושא- יש לבחור באנשי מקצוע לתפקידי מפתח. לא יכול להיות שאדם שלא בקיא במדיניות ובפוליטיקה (שהיא מקצוע עתיק יומין עוד מימי אפלטון ואריסטו) יתפוס במושכות השלטון ויעשה ככל העולה על רוחו. עוד כמה צעדים, והשגריר הטורקי היה חוזר הביתה, ומי ישורנו מתי היה שב בחזרה.
אבא אבן: לא באמת היה מטריד אותי שהשגריר הטורקי היה הולך הביתה. ההתנהלות שלהם לגמרי אופ טופיק. יכול להיות שהיה שווה לגרש את השגריר. היה לזה אימפקט דומה ל"זובור" שעברנו.
משה ארנס: הסיפור של אנשי המקצוע הוא עתיק יומין. כאשר הוחלט שאין מקום לאנשי מקצוע במשרות האלו אלא רק לאנשי השררה. יכולת לסמוך על איש שררה שימצא לו איש מקצוע כמנכ"ל על מנת שיאזן אותו. זה גם ההליך ההגיוני והרציונאלי לביצוע.
אבא אבן: הבעיה מתחילה כאשר המגלומניה עולה עם השתן לראש (וכאן ג'ודי מוזס מגיעה לאורגזמה פומבית כולל השפרצות על כל מדינת תל אביב בכלל והפרלמנט באולימפיה בפרט). דני איילון הוא איש קטן שהגיע בטעות למקום שאסור, בתכלית האיסור, היה לו להגיע אליו. דני איילון חי על הטיקט של אנטי סיטיב. והטיקט הזה לא מחזיק מים אז בטח ובטח ובטח שלא סגן שר חוץ. יא אולוהים- ולחשוב שהמוקיון הזה היה שגריר ישראל בארה"ב.
משה ארנס: אז מה עושים עכשיו ? נמשיך לשמוע את דני איילון אומר שהוא לא ממש התנצל כי לא מגיעה להם באמת התנצלות ? נמשיך לשמוע את שר החוץ מגדף את כל מי שלא בעדנו ? (שזה בערך כולם) ונמשיך לשמוע את ביבי לא מגנה, לא עושה ובעיקר- שותק ?
אבא אבן: ברוכים הבאים לארץ בינונימוסלנד פינת סטטוס קוו. מימין תוכלו להביט במייצג אדיר מימדים ( בעיקר בעיני עצמו) של ראש ממשלה שאוהב את שרה (בעיקר בעיני עצמה) משמאל תוכלו לראות נפולאון קטן שישן בבית ענק ובחדרי מלון אדירי מימדים ע"ח הברון. בהמשך תוכלו להביט במיצב רב מימדים שנקרא מפעל ההתנחלויות. מלמעלה כפור מלמטה חממה. אין כזה בכל העולם.
משה ארנס: בחדר הבא תמצאו פיתום שמחזיק בובה על הרגל ביד אחת עם 14 נודניקים שמזבחים לו כאל השכם וערב. מעל לכול תמצאו אספקלריה נאצית חובשת כפותא שיודעת לירוק מחלות ולגהק תושבים זרים וילדיהם והכול בש
ם השם, היהדות ורבובדיה (הרב עובדיה) אינשאללה כולם יצביעו לי בבחירות הבאות כי אני הכי יפה. אני ואורי זוהר.
אבא אבן: אם היינו בעד ליברמן היינו אומרים- כשחוטבים עצים עפים שבבים. מאחר שאנחנו חושבים שהעשייה שלו הפעם גובלת בדביליות מתקדמת אנחנו אומרים אידיוט אחד זורק אבן לבאר ואנחנו אוכלים את הדגים המסריחים.

, ככל הנראה, מאיזה חברה עסקית מהודרת. ועכשיו מר פינס יעשה לביתו ולא לביתכם- ואנחנו נשאר עם רוחמה אברהם.