ארכיון פוסטים מהחודש "ינואר, 2010"

שיעור בדיפלומטיה. אז מה למדנו מפרשת איילון וטורקיה ?

יום ראשון, 17 בינואר, 2010

אבא אבן: למדנו שכדי להיות במשרד החוץ, צריך להיות באמת דיפלומט ולא מינוי פוליטי. למדנו שצריך להבין בנושא, ללמוד אותו, לעשות תואר ראשון ושני בממשל ויחסים בינלאומיים, ולא לצעוק בקול רם יותר במרכז של מפלגה כלשהי. למדנו שלא רק ההסברה הישראלית בקאנטים, והבנו לעומק יותר- מדוע.

משה ארנס: בואנ'ה אתה רחמן בן רחמנים. אתה זוכר את הפתגם על הרחמנים? מי שמרחם וכו'… אני למדתי גם שייתכן וסטיבן וג'ודי צדקו בביקורות שלהם. ושדני איילון הוא מינוי עלוב. שהדיפלומטיה של הפאשיסטן ליברמן היא מיושנת שלא בטוח שהעות'מנים היו חיים איתה בשלום.

אבא אבן: למדתי שאין פוליטיקאי סביר בישראל שלא קם וצעק שהמלך עירום. כולם שתקו. שמדיניות החוץ של ישראל נמצאת בידיים טובות ואנחנו עדים לכוחה העולה של ישראל בכל הפרמטרים עד שלא ברור לנו למה הוגו צ'אווס הוא לא חסיד אומות העולם.

משה ארנס: אתה יודע מה עוד למדתי . שעם כל הצחוקים, טוב שיש את שמעון פרס. אנשים עוברים לדום לידו, גדולי העולם מצייתים לו, וכשהוא מבקש לדבר עם מישהו, אף אחד לא יגיד לו לא. טוב שיש אותו לכבות שריפות.

אבא אבן: כן ולא (כמו תשדיר הבחירות של ריבלין על פרס מ-84). כן- כולם עוברים לדום. לא- אל תשכח שאצלו התחיל הכול ( בדאבוס).

משה ארנס: מה שכן, אנחנו באמת לא מדברים על הטורקים. כשאיילון עשה את זה אמרתי לעצמי שמישהו צריך באמת לעשות משהו. כשראיתי מה שהוא עשה אמרתי שעכשיו נלמד שיעור במה לא עושים… ומייד אחרי זה נלמד שיעור מה כן צריך לעשות כדי לכבות שריפה מיותרת.

אבא אבן: מה כן לעשות ? להוציא את אדון ליברמן ממשרד החוץ, ולהכניס לשם מישהו שיודע את העבודה. מישהו שבשעות הפנאי קורה ספרות יפה וקורא על מדינאים גדולים ומעשיהם בחיים, ולא יורה מעל לראשם של הפלסטינאים שבחצר ביתו.

משה ארנס: ליברמן הדביל צריך להתפלש ברחת לקום על מנת להחזיר נקודות שאיבד בסיפור הזה. דני איילון צריך להכין סיר צ'ורבשי ולהפוך אותו מעל לראש מייד אחרי הרתיחה כדי שמישהו מבני עם ישראל ימחל לו אי פעם. הוא צריך להתפטר מהממשלה ומהכנסת ולקוות שיהיה ח"כ אחר שיגנוב איזה מוח מהפנלים בכנסת על מנת להוציא את עצמו מהמקום הראשון בביזיונות של פוליטיקאים E-V-E-R.

אבא אבן: בימים כאלו אני מצטער שאנחנו לא בוחרים אנשי ממשל לתפקידים כאלו על בסיס הכישורים שלהם.

משה ארנס: והנה, שוב עולה הנושא- יש לבחור באנשי מקצוע לתפקידי מפתח. לא יכול להיות שאדם שלא בקיא במדיניות ובפוליטיקה (שהיא מקצוע עתיק יומין עוד מימי אפלטון ואריסטו) יתפוס במושכות השלטון ויעשה ככל העולה על רוחו. עוד כמה צעדים, והשגריר הטורקי היה חוזר הביתה, ומי ישורנו מתי היה שב בחזרה.

אבא אבן: לא באמת היה מטריד אותי שהשגריר הטורקי היה הולך הביתה. ההתנהלות שלהם לגמרי אופ טופיק. יכול להיות שהיה שווה לגרש את השגריר. היה לזה אימפקט דומה ל"זובור" שעברנו.

משה ארנס: הסיפור של אנשי המקצוע הוא עתיק יומין. כאשר הוחלט שאין מקום לאנשי מקצוע במשרות האלו אלא רק לאנשי השררה. יכולת לסמוך על איש שררה שימצא לו איש מקצוע כמנכ"ל על מנת שיאזן אותו. זה גם ההליך ההגיוני והרציונאלי לביצוע.

אבא אבן: הבעיה מתחילה כאשר המגלומניה עולה עם השתן לראש (וכאן ג'ודי מוזס מגיעה לאורגזמה פומבית כולל השפרצות על כל מדינת תל אביב בכלל והפרלמנט באולימפיה בפרט). דני איילון הוא איש קטן שהגיע בטעות למקום שאסור, בתכלית האיסור, היה לו להגיע אליו. דני איילון חי על הטיקט של אנטי סיטיב. והטיקט הזה לא מחזיק מים אז בטח ובטח ובטח שלא סגן שר חוץ. יא אולוהים- ולחשוב שהמוקיון הזה היה שגריר ישראל בארה"ב.

משה ארנס: אז מה עושים עכשיו ? נמשיך לשמוע את דני איילון אומר שהוא לא ממש התנצל כי לא מגיעה להם באמת התנצלות ? נמשיך לשמוע את שר החוץ מגדף את כל מי שלא בעדנו ? (שזה בערך כולם) ונמשיך לשמוע את ביבי לא מגנה, לא עושה ובעיקר- שותק ?

אבא אבן: ברוכים הבאים לארץ בינונימוסלנד פינת סטטוס קוו. מימין תוכלו להביט במייצג אדיר מימדים ( בעיקר בעיני עצמו) של ראש ממשלה שאוהב את שרה (בעיקר בעיני עצמה) משמאל תוכלו לראות נפולאון קטן שישן בבית ענק ובחדרי מלון אדירי מימדים ע"ח הברון. בהמשך תוכלו להביט במיצב רב מימדים שנקרא מפעל ההתנחלויות. מלמעלה כפור מלמטה חממה. אין כזה בכל העולם.

משה ארנס: בחדר הבא תמצאו פיתום שמחזיק בובה על הרגל ביד אחת עם 14 נודניקים שמזבחים לו כאל השכם וערב. מעל לכול תמצאו אספקלריה נאצית חובשת כפותא שיודעת לירוק מחלות ולגהק תושבים זרים וילדיהם והכול בשם השם, היהדות ורבובדיה (הרב עובדיה) אינשאללה כולם יצביעו לי בבחירות הבאות כי אני הכי יפה. אני ואורי זוהר.

אבא אבן: אם היינו בעד ליברמן היינו אומרים- כשחוטבים עצים עפים שבבים. מאחר שאנחנו חושבים שהעשייה שלו הפעם גובלת בדביליות מתקדמת אנחנו אומרים אידיוט אחד זורק אבן לבאר ואנחנו אוכלים את הדגים המסריחים.

בלדה לפורש- אופיר פינס בדרך החוצה

יום חמישי, 7 בינואר, 2010

אברום בורג: שמעת ? אופיר פינס פורש ממפלגת העבודה. איזו אבידה.

ישראל קיסר: מידע מיותר לחלוטין. מי זה אופיר פינס? עוזר פרלמנטרי אמר פעם עליו- "הילכו 2 אם בלתי נועדו?", זו ההגדרה הכי מדויקת שניתן לומר עליו. עוד הגדרה- שיא גינס קטן- הוא הח"כ הראשון שהיה לו קעקוע. הוא קיעקע את הסמל של כנסת ישראל על השן שלו… מדברים על ביזאר…

אברום בורג: האיש היה פוליטיקאי במשך עשרות שנים, הקדיש עצמו לעשייה ציבורית !

ישראל קיסר: עשייה ?! האיש והכלום, האכזבה הגדולה ביותר מפוליטיקאי. מה שיזכרו לו שהוא היה שחקן מכבי ראשל"צ בכדוריד. שום חוק, שום עשייה, כלום, נאדה. תחת המילון יופיע בהגדרה בלון נפוח. פורש סידרתי. שילך להתקעווד.

אברום בורג: למה ללכלך ? היה שר הפנים, היה שר המדע והטכנולוגיה, היה יו"ר הוועדה לשיקום האסיר (מעניין כמה ח"כים עברו לו מתחת לידיים), ויודע מה ? קיבל ב- 1997 את אות למנהל תקין וטוהר מידות וב- 2008 את אות אביר איכות השלטון . למה אנחנו לא קמים ומוחאים לו כפיים ? אלו הח"כים שאנחנו צריכים לחפש.

ישראל קיסר: לגבי הפרגון- כן ולא. כן, כי הוא שרד כל כך הרבה זמן. לא- כי הוא עבד רוחב ולא עומק. האם אנחנו צריכים 20 פינסים כאלו? אולי.  לא בטוח. לא מספיק. זה המון רעש בלי תכל'ס. זה כמו פרופלור- עושה הרבה מאוד רעש עש שמתרומם. וכשמתרומם עושה יותר נזק ואתה לעולם לא תרגיש יציב. למה שאעמוד ואמחה כפיים?

אברום בורג: ידידי, הכל יחסי בחיים. הכל ביחס לאחרים. אני חושב שביחס למה שמתרחש היום בכנסת ישראל, אנחנו צריכים- ואולי חייבים- לקום ולמחוא כפיים לאדם שלא נפל לשחיתות, שלא נפל למכתמי לשון לעוסים והיטפלות לאחרים, ושאולי לא עשה הרבה… אבל עשה. תסתכל על הברארה בכנסת, הוא יחסר שם.

ישראל קיסר: לא אהבתי אותו, לא אוהב אותו, ולא אוהב אותו. הבחור מלוקק, חרמן לשון ונעול עמדה. היה דורסני להפחיד ומפחיד בהתנהלותו. לא עשה כלום מלבד רעש והטעיית צרכנים. היה גרוע וטוב שהיה.

אברום בורג: שום דבר טוב על ח"כ פינס ? כלום ?

ישראל קיסר: במילה אחת- אכזבה. עורר יותר ציפיות ממעשים.

אברום בורג: אני כתבתי חמשיר לכבודו: בלדה לפורש: אופיר פינס, בכנסת ישב, שנים על גבי שנים, אבק ופרסים לרוב צבר. והנה, הגיעה הצעה קוסמת, ככל הנראה, מאיזה חברה עסקית מהודרת. ועכשיו מר פינס יעשה לביתו ולא לביתכם- ואנחנו נשאר עם רוחמה אברהם.

ישראל קיסר: לפעמים, בלילה בלילה. אני חולם על רוחמה אברהם. ידעתי שתקפוץ יא פרוורט… אבל בכל זאת, רוחמה עומדת בהבטחות שלה. רוחמה אומרת ועושה. עושה גרוע אבל עושה. לא מוליכה שולל אף אחד. רוחמה לשלטון.

אברום בורג: אופיר פינס, להתראות. שיהיה בהצלחה באזרחות. אנחנו כבר לא נעקוב אחריך. האמת- גם לפני זה לא עקבנו יותר מדי. ויודע מה ? לא נכניס אף מילה על אופיר פינס. הכל ברור מראש.