ארכיון פוסטים מהחודש "מרץ, 2010"

המלכודת וטיב הברוך בו אנו נמצאים

יום ראשון, 28 במרץ, 2010

קרטר: אתה הופתעת ? אני הופתעתי. לא האמנתי שדווקא ביבי ייפול כל כך חזק. הייתי בטוח שיפליג את הקדנציה הזאת כמו גיבור ויבוא לקדנציה הבאה עם יכולת להעביר החלטות אמיתיות. הוא רץ כמו עגל… מצד שני, וסוף סוף נשמע מה המצע של מפלגת העבודה.

ניקסון: אולי התבלבלת בין קדימה לבין מפלגת העבודה ? עושה רושם שקדימה הולכת להיכנס חזק לקואליציה, ושאול מופז, סוף סוף, יהיה שר.

קרטר: אתה מבין מי נכנס… האם אנחנו מבינים מי יצא ? ממשלה של למעלה מ-30 שרים…

ניקסון: אתה יודע כמה שרים יש באמת? אתה יודע מה אומר חוק יסוד הממשלה לגבי כמות השרים המותרת ? חוק נורווגי בתחת שלי… למה – למה לי פוליטיקה עכשיו ?!

קרטר: בכל מקרה, ממשלה שנשענת על למעלה מ-70% מהכנסת, עושה דרכה מטה. אולי זהו תחילתו של המפץ הגדול #2, ליכוד, קדימה ומפלגת העבודה יתאחדו, ש"ס תתחנן להיכנס ותוריד מחתונים להיות החתול ששומר על התקציבים שלו. ליברמן בורח בבית שלו בנוקדים… הרשקוביץ נעלם במעמקי השיכחה…

ניקסון: נהדר. ועכשיו, בוא נתעורר וננגב את הריר מהלילה הקודם. ביבי מבין שככה לא משחקים, שאי אפשר עם הקצה שמושך אותו ימינה כל הזמן. עושה יד אחת עם ציפיטפוט, ויורדים ממזרח ירושלים. ליצמן וש"ס- OUT, מופז ולבני- IN, ירושלים- BYE BYE.

קרטר: זה בדיוק הריר שצריך לנגב. החזון שלך הוא סוג של פנטזיה שאני מקווה שתקרה אבל לא באמת מאמין לה. אני גם בטוח שפנטזיה כזאת יכולה לעשות סדר למול החרדים, אבל זה לא יקרה. לגבי ירושלים- אני לא חושב שיש משהו רע בבנייה ברמת שלמה, אני חושב שיש רע בבניה בהר חומה. אני חושב שבנייה בגילה לא מפריע לאף אחד וכן יש לי בעיה בהרחבה של מעלה אדומים על חשבון אל עזריה ובנייה בעיר דויד/ סילוואן- היא אסון.

ניקסון: הקיצר- זה לא דיכוטומי. בנייה במקומות האלו היא שאילתא לכל מפלגה. זה לגעת בליבה, כמו שברק נגע בליבה בשיחות קמפ דיויד.

קרטר: אבל אנחנו עוסקים בפוליטיקה. ולמי שלא שם לב- הנה פעמון התראה- איבדנו את מזרח ירושלים. יעברו עוד כמה שנים, אבל היא כבר לא שלנו. לגבי ביבי, הוא הבין שאי אפשר לזגזג, הוא מבין שאין עם מי לדבר. כמה זמן הוא עוד יחזיק בקואליציה הזו ? אם ציפי באמת גדולה עכשיו, היא אומרת לו- לא, וקוראת לבחירות.

ניקסון: אם ציפי אומרת לא, וקוראת לבחירות- היא תיפול. היא תיפול פעמיים- פעם ראשונה למופז ופעם שנייה קדימה תשיג פחות מנדטים ממה שיש להם היום. וירושלים מזמן לא שלנו, היא רכוש החרדים והערבים. כל ניסיון אחר לצייר את המפה הוא שגיאה.

קרטר: אתה טועה. ציפי קיבלה יותר קולות מביבי ועדיין היא בחוץ. העם בחר 'קדימה' אך אנחנו הולכים אחורה עם ביבי. לא אחורה, פול גז ברוורס. עוד מדינות מחזירות שגרירים ומגנות אותנו, ואובמה אוכל את ביבי לארוחת בוקר. זה הזמן לבחירות. להעיף את ביבי לקרשים, להביא את ציפי לשלטון ואת מפלגת העבודה לצידה. תאוחד קדימה והעבודה לאלתר !

ניקסון: זה לא באמת יקרה. האגו ינטרל את המציאות המדומה שאתה מציג. לא מופז יכול לעמוד במטלה ובטח לא הציבור באהדה לברק ומזדנביו.

קרטר: אז מה ההצעה שלך? לחכות שאובמה לא ירשה לבנות גם ביפו ?

ניקסון: שאיפות זה המחלקה של פופטיץ. מה יש לנו לשקול: משבר עמוק יותר עם ארה"ב ? כניעה לתכתיבים האמריקאים ? למצוא שביל זהב לפתרון זמני (הקפאה זמנית, בנייה זוחלת, המשך בנייה ושחרור לחצים במקומות אחרים כמו אסירים) ? למצוא שביל זהב לפתרון קבוע (הפסקת הבנייה בגדה באופן כללי והתניה כי הפלסטינים יחלו בחפיר עמוק לניקיון מערכת החינוך שלהם) ?

קרטר: הפרשנות שלנו שווה כמו כל פרשנות וגם עיוור מידי פעם תופס גרגר… אולי נחזור לפוסט שאמרנו כי אין שום סיכוי שאי פעם יתנו לנו להפשיר את הבניה שהקפאנו. אתה שואל מה עושים ?

ניקסון: אני אומר לך מה עושים. אני חושב שאני בעד העמקת המשבר עם ארה"ב. מתישהו צריך לשים מראה מול אובמה. אני חושב שאנחנו רוקדים לחליל שלו ויש לזה משמעויות רבות, אבל באיזשהו מקום אנחנו צריכים לגדל אישיות. חוץ מיחסי החוץ השבירים ממילא של ישראל, אני חושב שיש להתוות דרך לפלסטינים לרדת מהעץ שלהם- קצת שחרור אסירים ושחרור לחץ בגדה, וקצת להמשיך את הבניה בכל זאת.

קרטר: שיאיימו ! שיתקוממו ! אני ממש לא מפחד מאינתיפדה שלישית. אני ממש מייחל לה שתקרה… כל התקוממות עממית היום דינה חומה בצורה בציבוריות הישראלית.

ניקסון: יש רגעים שאתה מרגיש שהם רגעים מכוננים. יש רגעים שבהם גורמי חוץ דווקא מעמידים מראה למולנו, ובה אנו רואים את עצמנו במלוא עליבותנו. כן, אנחנו תלויים בארה"ב, באיחוד האירופי, באו"ם, בבריטניה… בכולם. החלומות האוטופיים של הימין נתקלים במציאות הבינ"ל. למעמד הביניים הנושא בנטל נמאס. הוא רוצה שקט. הוא רוצה שהשמאל והימין הקיצוני ימשיכו להיאבק, אבל לא על גבנו. אנו מברכים את אובמה, על שהוא מכריח את ביבי לבחור דרך, ולא לנוע בין הטיפות. זמן שינוי הגיע. זמן הכרעה. ביבי יצטרך להחליט מה יזכרו ממנו. את שרה, או החלטות קשות שייקח.

קרטר: אז במה הפוסט הזה עוסק בעצם? הקדמת הבחירות? חולשת ההנהגה ?

ניקסון: הוא עוסק במלכודת ובטיב הברוך שאנחנו חיים בו. ובהזדמנות זו נאחל חג שמח לכל בית ישראל. מי ייתן והנהגה ראויה תוציא אותנו מעבדות לחירות. או להיפך. רק שיקרה בקרוב.

על המפטי דמפטי, ביבי וקברי זרים

יום שלישי, 23 במרץ, 2010

גופה פגאנית: כל הכבוד לביבי. באמת כל הכבוד. הוא חסך לנו משבר קואליציוני. הוא חסך מאות מיליוני שקלים שהיו עוברים סתם כך לאגודת ישראל. במקום זה, הוא החליט, בראש מורם וביד שלא רעדה לשנייה, שצריך להעביר את המיון של בית החולים באשקלון בגלל כמה קברים שנמצאים בשטח. בסך הכל עוד 180 מיליון שקל ועוד כמה שנים, זה הכל. כל הכבוד לו- גיבור ישראל.

גופת יהודי: קוראים לזה נקרופיליה לעשירים. זו מחלה חשוכת מרפא, אבל מה אפשר לעשות עם הסיטואציה הזאת חוץ מלקטר ? תפגין עם גופות ? תחסום צמתים עם תכריכים ? תציף את המדינה בשילוט חוצות שמכריז על המת ? תאמר קדיש ותעשה קריעה בפומבי ? אין היגיון אמיתי מאחורי ההחלטה. הרי כל נוד שתתקע בארץ ישראל יש מטר ממנו קבר. ובבניין הארץ ננוחם.

גופה פגאנית: זה אחל'ה סטארט-אפ למשפחות הפשע. קבלנים מרחבי המדינה יתחילו לקבל טלפונים באמצע הבית- "תשמע מותק, או שאתה משלם 10,000 ירוקים אצלי ביד, או שפתאום יגלו איזה קבר אצלך בחפירות'. קראתי שיש עצומות באינטרנט והפגנה בשדרות רוטשילד. נהדר. אני בטוח שזה מה שיגרום לליצמן לשנות את דעתו. אתה יודע מי ישלם על זה ? ליברמן !

גופת יהודי: ליברמן לא ישלם כל כך מהר. הוא בוחר את הקרבות שהוא יכול לנצח בהם. זה לא אחד מהם. יאיר לפיד היה יכול להרוויח בקרב הזה…

גופה פגאנית: אז מה עכשיו ? מחכים עד שיכריחו את ילדינו ללבוש שטריימל וציצית בבית הספר ? להוציא צו איסור מחשופים ? למנוע נסיעה בשבת עם מדוממי מנוע מיוחדים בסופי שבוע ?

גופת יהודי: אני אפתיע אותך. גם עליה באחוז החסימה לא ישרת את הצרכים של הציבור החילוני. ש"ס תגיע ל-11 מנדטים- לא משנה מה, אגודת ישראל תגיע ל-5 מנדטים- לא משנה מה, ובבחירות של 2020 שניהם יגיעו ל-20-25 מנדטים. שינוי עלתה בכוחה כי האג'נדה הפוליטית להקטנת הכוח של הציבור הטפילי הזה היה בשל. כיום אין אף אחד שיכול להציג פאסדה אחרת.

גופה פגאנית: אני אומר לך מה כן. יש צורך בהתכנסות של אבירי השולחן העגול. התכנסות לילית להתוויית תוכנית ניצחון על הציבור החרדי. אין ניצחון אומר תבוסה. אין ניצחון אומר להעלים את נוכחותם. ניצחון= היכולת להחזיר את הציבור הזה למימדים רצויים ולשים גבולות על יכולת ההתעצמות שלו – פוליטית ודמוגרפית.

גופת יהודי: ומהי הדרך לעשות זאת ?

גופה פגאנית: הדרך- חיבור חזק לחברה הישראלית. הורדת חסמים ומחסומים בשילוב בחברה בצמתים ברורים- בגרויות, צבא או שירות לאומי, מיסים, קצבאות, חינוך ושילוב בתעסוקה. רוצה לשמוע סוד קטן ? זה גם הבסיס לחיבור המגזר הערבי… או כל מגזר מתבדל אחר.

גופת יהודי: אין שום בעיה ידידי. אבל רגע לפני זה, בוא קודם כל נשמיד את הגרעין האיראני, ורק אז נתפנה לזה… בסדר ? על איזה תכנון לטווח ארוך אתה מדבר, אצלנו ? במדינת היהודים ? חוץ מהרצל, שגם לו זה 'התפלק', אין תכנון לטווח ארוך.

גופה פגאנית: בגדול אני מסכים ובקטן אני לא מסכים. יש תכנונים ארוכי טווח בממשל הישראלי. יש שאיפות שנעצרות בגלל בירוקרטים, אבל תכנונים יש, לפעמים הם אפילו מצליחים. הרבה פעמים הם עולים הרבה יותר מכפי שתומחרו (הרכבת הקלה בירושלים, גדר הפרדה בגדה, ההתנתקות…) אבל- כאשר המדינה מוציאה תכנון ארוך טווח לאאוטסורסינג… כולם עומדים בזמנים ובתקציבים- ראה תוכנית ויסקונסין, כביש 6 ועוד.

גופת יהודי: נוציא תכנון ארוך טווח למיקור חוץ (אאוטסורסינג). אתה תראה עשייה פלאית מחד, וצעקות שבר ושריפת פחים וחיתולים צואים מאידך… עד שהמפכ"ל יצא כפוי ראש וכיפה מביתו של איזה רב, וישאג בפה רפה כי הוא מקווה לרגיעה…

גופה פגאנית: בא לי שעושי המילואים ומשלמי המיסים, אותו 'מיעוט דומם', יעזבו את המדינה ל- 1/2 שנה. ואז, אז, נראה מה יהיה כאן… האמת, כולנו נחזור עם צו 8 תוך שבוע להציל את המדינה…

גופת יהודי: אנחנו גברים גדולים כשאנחנו בחו"ל. תראה את ביבי. רק נסע לארה"ב וכבר מזגזג כמו גבר. הוא לא מסוגל להתמודד עם ההחלטות שלו לכאן או לכאן, ולצערינו- אין חומה רחבה מספיק שנוכל לקרוא לה גדר עבורו… המפטי דמפטי שכמותו…

גופה פגאנית: אז האם אנו הולכים בדרך המתים, הולכים בדרך כל בשר ?

גופת יהודי: ביבי? ערפו את ראשו. הביאו לי חתול צוחק להניח עליו את רגלי הדואבות. מבעד למראה העולם נראה אחרת וחור הארנב גדול מתמיד. אנחנו בהחלט הולכים בדרך כל בשר…

בונים ובוכים- פרס ישראל לאלי ישי

יום שני, 15 במרץ, 2010

אמיל חביבי: איזה יופי של כותרת. כמו הכותרת האולטימטיבית של השמאל- יורים ובוכים… אני לא מבין מה ההתרגשות שלנו מסגן הנשיא האמריקאי? על איזה סעיף צריך להתבייש ?

יגאל תומרקין: אני מעוניין להציע את אלי ישי שר הפנים, לפרס ישראל. הוא העיב בצורה חסרת תקדים על הביקור של ביידן בארץ, עם האישור לבנייה במזרח ירושלים של 1,600 יחידות דיור. פוצץ את הביקור של ביידן, פוצץ מו"מ עקיף עם הפלסטינאים, והרים עלינו את האיחוד האירופי. פרס ישראל, לא פחות.

אמיל חביבי: סתם אטרף שאתה יוצא עליו ככה. הוא חתם כי הוא חותמת גומי, אבל ביבי אומר מול כל העולם שהוא נבחר כדי לבנות בירושלים והעיתוי- הוא הבעיה. אז אם כך, מה הבעיה האמיתית ? צביעות ? שביבי יהיה גבר ויאכל את הלקרדה. אבל מה מפלגת העבודה עושה שם ?

יגאל תומרקין: מפלגת העבודה… תן לי להיזכר… אה ! אתה מתכוון לאוסף הפרימאטים בדמות ברק, וסגנו של אלוהים עלי אדמות, פואד בן אליעזר, שפשוט מחכים שהקדנציה תגמר כדי שיוכלו ללכת 'לעשות לביתם' בשקט ולספר לכולם שהם לא היו חזקים מספיק בשביל לעצור את ביבי ?

אמיל חביבי: כמה כסף אתה שם שברק הולך להיטמע בליכוד ב-מפץ 2? אני אומר שאנחנו סתם רעים. מה שחסר, זה גבר שיעמוד מול האמריקאים והאירופאים ויגיד שזה מה שאנחנו עושים, בונים את ארץ ישראל ע"פ תורת ישראל. אני לא צריך שינפנפו לי בסיסמאות והתנצלויות רפות, שיבואו ויגידו בפה מלא כי הפלסטינים הם המכשול לשלום. הם אלו שלא מוכנים לשבת לשולחן המו"מ.

יגאל תומרקין: אה. 100%, אפשר לומר את כל הדברים האלה. אבל נראה לי שתהיה אח"כ קצת בעיה למצוא מוצרים מתוצרת חוץ בסופרמרקטים בישראל. אתה יודע למה ? בגלל החרם הבינ"ל שיוטל עלינו. וחוץ מזה, יש כבר 'גבר' אחד כזה. קוראים לו איווט ליברמן.

אמיל חביבי: שיקום אותו גבר וידבר. שיאמר שהפלסטינים הם מכשול לשלום כי הם לא עוצרים את ההסתה במערכת החינוך שלהם. ואחרון חביב, שמישהו יכנס באירופאים כמו שצריך ויאמר שאנחנו לא יכולים לקחת את דבריהם ברצינות כי הם מונעים מפחד מהמוסלמים ששורצים בארצותיהם.

יגאל תומרקין: עם ישראל עייף. גדרה עד חדרה התעייפו מהשטחים, מהסכסוך, מהדיווחים האינסופיים על המו"מ הללו שלא מגיעים לשום מקום. הם רוצים ללכת לעבודה ולחזור עם מינימום פקקים, ולראות טלוויזיה טובה בערב. עם ישראל כבר ויתר על מזרח ירושלים. שמת לב ?

אמיל חביבי: אתה רץ. בוא נתחיל מהסכמות. אחרי שנבין על מה אנחנו מסכימים ועל מה לא- יהיה קל לגבש רוב והחלטות סביבן. הנה הרשימה: (1)  בניה בירושלים (2)  אי הסכמה של הפלסטינים לשבת למו"מ (3) ההסתה במערכת החינוך הפלסטינית (4) הקפאה – מודל שנכשל (5) צביעות באמירה שהטיימינג של פרסום המידע הוא בעייתי.

יגאל תומרקין: אתה אופטימי. כמו שהשלמנו עם ירי קאסאמים מעזה והקפאת בנייה בהתנחלויות על ידי האמריקאים, האמת המרה ידידי היא שעלינו להסכים גם עם טילים גרעיניים איראניים שיכוונו אלינו. מי יוריד את האיום- ביבי ? שרה ?

אמיל חביבי: האם שרה 'תגמור' את האיום האיראני ? אני מבין שמה שאתה אומר שאנחנו ב- mode של נאנסת, רק שיגמר וירדו מאיתנו ? הגיוני. אבל יחד עם זה אנחנו עדיין מחפשים מנהיגות אמיצה. מנהיגות שתדע לקחת החלטות קשות ולעמוד מאחוריהם. כי מי שיידע לקחת החלטות קשות עכשיו, לא יהסס לקחת החלטות קשות בדיוק בשלב שנזדקק להם. היחידי שלקח החלטות בממשל הזה הוא- שרה.

יגאל תומרקין: היא תגונן עלינו כשלאובאמה יישבר ה- ### והוא ימנע מאיתנו נשק כנגד איראן ? כשלהילרי קלינטון יישברו ה- ### והיא תנחה את משרד החוץ של ארה"ב להפסיק להוציא וטו אמריקני כנגד כל החלטה נגדנו ?

אמיל חביבי: שרה יודעת לשחק אותה . אף אחד לא מצליח לספק אותה. שרה היא האמא של מדינת ישראל. היא תגונן עלינו כלביאה.

יגאל תומרקין: יותר מזה. שרה תפגיז באיראן. שרה תנקה את הר הבית. שרה תמגר אלימות… היא סגרה עם חיים הכט שת"פ לחינוך עם ישראל "איך לפחד ממצלמות" כי שרה היא האח הגדול. שרה נתניהו- מצילת העם והמדינה

אמיל חביבי: אוח… יש לי בטן מלאה. על כולם. ביבי האומלל חווה קדנציה שנייה שבא חשב שהכול יבוא לו על מי מנוחות. בינתיים הוא סובל בבית, סובל בבית הפוליטי וסובל בחוץ. והכי מצחיק- שהסיכוי שהוא יחזור לקדנציה שנייה הולך וגדל.