למה לי פוליטיקה

אבא אבן: למדנו שכדי להיות במשרד החוץ, צריך להיות באמת דיפלומט ולא מינוי פוליטי. למדנו שצריך להבין בנושא, ללמוד אותו, לעשות תואר ראשון ושני בממשל ויחסים בינלאומיים, ולא לצעוק בקול רם יותר במרכז של מפלגה כלשהי. למדנו שלא רק ההסברה הישראלית בקאנטים, והבנו לעומק יותר- מדוע.

משה ארנס: בואנ'ה אתה רחמן בן רחמנים. אתה זוכר את הפתגם על הרחמנים? מי שמרחם וכו'… אני למדתי גם שייתכן וסטיבן וג'ודי צדקו בביקורות שלהם. ושדני איילון הוא מינוי עלוב. שהדיפלומטיה של הפאשיסטן ליברמן היא מיושנת שלא בטוח שהעות'מנים היו חיים איתה בשלום.

אבא אבן: למדתי שאין פוליטיקאי סביר בישראל שלא קם וצעק שהמלך עירום. כולם שתקו. שמדיניות החוץ של ישראל נמצאת בידיים טובות ואנחנו עדים לכוחה העולה של ישראל בכל הפרמטרים עד שלא ברור לנו למה הוגו צ'אווס הוא לא חסיד אומות העולם.

משה ארנס: אתה יודע מה עוד למדתי . שעם כל הצחוקים, טוב שיש את שמעון פרס. אנשים עוברים לדום לידו, גדולי העולם מצייתים לו, וכשהוא מבקש לדבר עם מישהו, אף אחד לא יגיד לו לא. טוב שיש אותו לכבות שריפות.

אבא אבן: כן ולא (כמו תשדיר הבחירות של ריבלין על פרס מ-84). כן- כולם עוברים לדום. לא- אל תשכח שאצלו התחיל הכול ( בדאבוס).

משה ארנס: מה שכן, אנחנו באמת לא מדברים על הטורקים. כשאיילון עשה את זה אמרתי לעצמי שמישהו צריך באמת לעשות משהו. כשראיתי מה שהוא עשה אמרתי שעכשיו נלמד שיעור במה לא עושים… ומייד אחרי זה נלמד שיעור מה כן צריך לעשות כדי לכבות שריפה מיותרת.

אבא אבן: מה כן לעשות ? להוציא את אדון ליברמן ממשרד החוץ, ולהכניס לשם מישהו שיודע את העבודה. מישהו שבשעות הפנאי קורה ספרות יפה וקורא על מדינאים גדולים ומעשיהם בחיים, ולא יורה מעל לראשם של הפלסטינאים שבחצר ביתו.

משה ארנס: ליברמן הדביל צריך להתפלש ברחת לקום על מנת להחזיר נקודות שאיבד בסיפור הזה. דני איילון צריך להכין סיר צ'ורבשי ולהפוך אותו מעל לראש מייד אחרי הרתיחה כדי שמישהו מבני עם ישראל ימחל לו אי פעם. הוא צריך להתפטר מהממשלה ומהכנסת ולקוות שיהיה ח"כ אחר שיגנוב איזה מוח מהפנלים בכנסת על מנת להוציא את עצמו מהמקום הראשון בביזיונות של פוליטיקאים E-V-E-R.

אבא אבן: בימים כאלו אני מצטער שאנחנו לא בוחרים אנשי ממשל לתפקידים כאלו על בסיס הכישורים שלהם.

משה ארנס: והנה, שוב עולה הנושא- יש לבחור באנשי מקצוע לתפקידי מפתח. לא יכול להיות שאדם שלא בקיא במדיניות ובפוליטיקה (שהיא מקצוע עתיק יומין עוד מימי אפלטון ואריסטו) יתפוס במושכות השלטון ויעשה ככל העולה על רוחו. עוד כמה צעדים, והשגריר הטורקי היה חוזר הביתה, ומי ישורנו מתי היה שב בחזרה.

אבא אבן: לא באמת היה מטריד אותי שהשגריר הטורקי היה הולך הביתה. ההתנהלות שלהם לגמרי אופ טופיק. יכול להיות שהיה שווה לגרש את השגריר. היה לזה אימפקט דומה ל"זובור" שעברנו.

משה ארנס: הסיפור של אנשי המקצוע הוא עתיק יומין. כאשר הוחלט שאין מקום לאנשי מקצוע במשרות האלו אלא רק לאנשי השררה. יכולת לסמוך על איש שררה שימצא לו איש מקצוע כמנכ"ל על מנת שיאזן אותו. זה גם ההליך ההגיוני והרציונאלי לביצוע.

אבא אבן: הבעיה מתחילה כאשר המגלומניה עולה עם השתן לראש (וכאן ג'ודי מוזס מגיעה לאורגזמה פומבית כולל השפרצות על כל מדינת תל אביב בכלל והפרלמנט באולימפיה בפרט). דני איילון הוא איש קטן שהגיע בטעות למקום שאסור, בתכלית האיסור, היה לו להגיע אליו. דני איילון חי על הטיקט של אנטי סיטיב. והטיקט הזה לא מחזיק מים אז בטח ובטח ובטח שלא סגן שר חוץ. יא אולוהים- ולחשוב שהמוקיון הזה היה שגריר ישראל בארה"ב.

משה ארנס: אז מה עושים עכשיו ? נמשיך לשמוע את דני איילון אומר שהוא לא ממש התנצל כי לא מגיעה להם באמת התנצלות ? נמשיך לשמוע את שר החוץ מגדף את כל מי שלא בעדנו ? (שזה בערך כולם) ונמשיך לשמוע את ביבי לא מגנה, לא עושה ובעיקר- שותק ?

אבא אבן: ברוכים הבאים לארץ בינונימוסלנד פינת סטטוס קוו. מימין תוכלו להביט במייצג אדיר מימדים ( בעיקר בעיני עצמו) של ראש ממשלה שאוהב את שרה (בעיקר בעיני עצמה) משמאל תוכלו לראות נפולאון קטן שישן בבית ענק ובחדרי מלון אדירי מימדים ע"ח הברון. בהמשך תוכלו להביט במיצב רב מימדים שנקרא מפעל ההתנחלויות. מלמעלה כפור מלמטה חממה. אין כזה בכל העולם.

משה ארנס: בחדר הבא תמצאו פיתום שמחזיק בובה על הרגל ביד אחת עם 14 נודניקים שמזבחים לו כאל השכם וערב. מעל לכול תמצאו אספקלריה נאצית חובשת כפותא שיודעת לירוק מחלות ולגהק תושבים זרים וילדיהם והכול בשם השם, היהדות ורבובדיה (הרב עובדיה) אינשאללה כולם יצביעו לי בבחירות הבאות כי אני הכי יפה. אני ואורי זוהר.

אבא אבן: אם היינו בעד ליברמן היינו אומרים- כשחוטבים עצים עפים שבבים. מאחר שאנחנו חושבים שהעשייה שלו הפעם גובלת בדביליות מתקדמת אנחנו אומרים אידיוט אחד זורק אבן לבאר ואנחנו אוכלים את הדגים המסריחים.

אדמונד לוי: הו-הא מה קרה, ביבי אשכרה עשה משהו. מה קרה לו פתאום שהוא מקפיא את ההתנחלויות ל- 10 חודשים ?

דב וייסגלס: זה ? קוראים לזה מס שפתיים. להזכירך כי בסיבוב הקודם הוא הופל ע"י אנשי ימין, והנה הדרך מתגלגלת והוא חוזר לסורו ולמעשיו. האם ההיסטוריה בוא תחזור?

אדמונד לוי: כבר נשמעים קולות מהימין, שמבינים כי רק עם ממשלת שמאל הם יכולים לישון בשקט, כי ההיסטוריה מלמדת שרק ממשלת ימין מזיזה תהליכים מדיניים. רק הדגם של ממשלת בגין (הפינוי מסיני) וממשלת שרון (הפינוי מעזה) יכולים לפגוע להם בהתיישבות, בבת עינם.

דב וייסגלס: מה שאומר שבבחירות הבאות מצביעים ליברמן ומתנתקים מהגדה ומערביי ישראל !

אדמונד לוי: אם נצביע ליברמן- נקבל מדינה פלסטינאית. זה מה שאתה אומר בעצם ? אז מה ממשלת שמאל יכולה לעשות בסופו של דבר ? נאדא. ומה שמעניין, זה שהימין כבר שם את ביבי באותה מגירה היסטורית יחד עם שרון.

דב וייסגלס: עכשיו תקשיב לי טוב, שבוע הבא, המתנחלים מקימים 200 יחידות דיור חדשות, משתלטים על 20 גבעות ומעלים 500 קרוואנים חדשים לשטח. ומה ביבי יעשה ? ישלח כמה פקחים שיחלקו צווי הריסה, שגם אותם לא יבצעו לעולם. הכל עבודה בעיניים ידידי !

אדמונד לוי: כאן אתה טועה. הוא יכנס בהם כי הוא התחייב בפני העולם. הוא ישים את אהוד ברק בפרונט שיוביל את המהלך. זה טוב לשניהם, ברק- כדי להחזיר את השמאל וביבי- כדי לא להיפגע. לגבי ליברמן- תשמע, רק הוא מבין ערבית.

דב וייסגלס: המתנחלים, אדוני הארץ, לא הולכים לעבור על זה לסדר היום. מבחינתם, זה חומה ומגדל. מה ש- 40  שנה של יישוב הקרקע לא יורד בבת אחת. אתה באמת חושב שהבנייה תיעצר ? בולשיט. מתחת לאף של כולנו הם ימשיכו, ובעצימת עין מסוימת של הממשלה.

אדמונד לוי: בלתי אפשרי. ארה"ב עוקבת עם לוויינים ויהיה פיקוח הדוק. ביבי הושפל מול אובמה ונכנס להחלטה שהוא חייב לעמוד בה- זה לא יהיה משחק לבנטיני של דלתות מסתובבות. ואם ביבי רציני ביחסו לארה"ב (והוא רציני) לא תהיה לו ברירה אלא להתעמת עם המתנחלים על הגבעות.

דב וייסגלס: הרי זה לא יגמר עוד 10 חודשים וגם לא עוד שנתיים. ביבי הצהיר לראשונה שישראל סיימה לבנות ולהרחיב בשטחים שנכבשו ב-67, מלבד ירושלים. זה הגליק הגדול של האמירה הזאת.

אדמונד לוי: אין ויכוח. מדובר בהחלטה היסטורית של ראש ממשלה ישראלי להפסיק את הבנייה באיו"ש וברור שאחרי 10 חודשים, דברים ישתנו. מצד שני, שוב אנו רואים את הפוליטיקאים באפסיותם, כשהמפלגות מימין לליכוד נשארות בפנים, מכשכשות בכלב…

דב וייסגלס: כשלוי אשכול היה מתמהמה בתשובה הוא היה אומר: "עוד לא בשלו התנאים מלהכריע". כך המקשקשים בזנבם. הם יצאו מהממשלה, יהיו בחירות, הם יקבלו יותר מנדטים ? בולשיט.  הישארותם היא סוג של הישרדות עצמית. התנאים ליציאה מהממשלה לא בשלו.

אדמונד לוי: מבחן הזמן יגלה לאיפה הולכים. האם להמשך המדיניות הפיראטית בשטחים בה אחד בפה ואחד בלב, או ביבי- בתור ליכודניק, נכנס למסלול התנגשות עם המתנחלים, אהוביו לשעבר. שמע, צריך גם להעריך את ביבי- זה לא התנתקות של שבועיים וגמרנו, זה 10 חודשים.

דב וייסגלס: מה יש להעריך אותו? הוא נכנס למלכודת מוכנה. גיא בכור אומר שבמזה"ת אסור לך לשאוף ל-100% כי אז האחוזים מתהפכים ואתה נשאר עם 0. ביבי השפיל את הפלסטינים ואת אובמה, אין לו פרטנר לשלום והוא מקבל על הראש גינויים מכל העולם כי אין התקדמות במו"מ.

אדמונד לוי: ביבי היה על סף ה-100%, שזה סטאטוס קוו בלי אופק- בדיוק כמו שהוא רוצה. אבל אז הוא התחיל להבין שסטאטוס קוו = ניצחון ישראלי, שזה שווה ערך להפסד ישראלי. זה סכסוך שאותו יש לנהל ולא לנצח. כי את הסכסוך הזה אי אפשר לנצח.

דב וייסגלס: לנקודה אחת קלעת, ביבי מעוניין בהישרדות פוליטית והוא חייב לספק את הסחורה. הוא יאמר שהכדור אצל הפלסטינאים, והם יאמרו שאנחנו עדיין בונים בירושלים. אובמה יאמר שאנחנו עדיין בונים בירושלים, כמו גם האיחוד האירופי. לכן, עוד 10 חודשים- נפסיק גם לבנות בעיר בירתנו.

אדמונד לוי: לא. ירושלים זה הגבול. גם ברק מבין את זה. דרך אגב, ברק בקמפ דיוויד 2 הסכים לחלוקה של העיר העתיקה אבל לא הסכים להספקת בניה בשכונות ירושלמיות כמו גילה, נווה יעקב, פסגת זאב ובטח שלא ממערב לעיר. כך או כך אנחנו במצב מאוד לא פשוט שבוא אין מו"מ ואין שום מצב להתקדמות. אז למה, למה לי פוליטיקה ?!

דב וייסגלס: ההקפאה שווה לרוח מזרחית- שרקייה. רוח יפה שצובעת את השמיים בירוק, מעלה הרבה אבק אבל בעיקר מסמנת את שעתיד לבוא… וזו סערה.  אני מהמר על אינתיפאדה 3, הפעם כנגד הגדר, שתתחיל אחרי הבחירות לרשות. בערך במרץ.

אדמונד לוי: אין פה שקט וגם לא יהיה. לנצח נאכל חרב, זו המסקנה שלי. ולכן זה סוג של קץ השמאלנות באופן הזה ובנושא המדיני הזה.

נאוה ברק: ביבי יצא לוושינגטון DC העיר הגדולה- האם הוא הולך לחזור משם עם פיסוק רחב, מכיוון ש- 'טחנו' אותו כל הביקור ? (וסליחה על הבוטות)

שרה נתניהו: ביבי?  זה גדול עליו, זה לא יהיה נעים. הוא ידבר על אירן, אובאמה ידבר על 2 מדינות ומתווה מפת הדרכים. זה יהיה שיח חרשים עד שמישהו יפיל את האסימון וידבר על אינטרסים כלכליים- ואז ביבי יעמוד על 4. יותר נוח בתנוחה הזאת…

נאוה ברק: תשמעי, נראה לי שמבחינת אסימונים, דווקא לי נפל אחד. ראש ממשלה ישראלי שטס לנשיא ארה"ב, זה כמו ילד סורר בכיתה שנשלח למנהל לבירור. הוא יודע שהוא יצא משם עם נזיפות, הוא יודע שהוא יצא משם אבל וחפוי ראש, עם To Do List של דברים שהוא יצטרך לעשות עכשיו במדינה. והוא יצטרך לעשות.

שרה נתניהו: פה את טועה. אובאמה לא מכיר את המזה"ת כמו שאנחנו מצפים. הוא פסאדה שעדיין לא התחילה לעבוד כמו שצריך. בחום הישראלי ניירת תלך לאיבוד, פקידים ישבתו, דברים יזוזו בעצלתיים עד שהכל יתמסמס או שאובאמה ירד מהנשיאות. שכחת שביבי הוא מלך המרכז ( ביתן 14)… ושם סוגרים קומבינות בהילוך אחר לחלוטין.

נאוה ברק: או, אני חושבת שאת כאן התמימה. אובאמה בא לעבוד, לא לשחק. הוא יודע שהנס ההיסטורי, שארה"ב הלבנה העלתה נשיא שחור, לא יחזור שנית אם הוא לא יביא תוצאות- והוא מביא תוצאות. מספיק לקרוא את הכתבות על 100 הימים הראשונים שלו, ולהבין במה מדובר.

שרה נתניהו: על הישבן של ביבי עומדת לעבור סופה, והוא צריך להחליט מה לעשות. להתכסות באצטלה של ליברמן, לספר שאנחנו בעלי הבית בישראל, או להקשיב ולרשום פעולות נחוצות מאובאמה.

נאוה ברק: יש כאן התנגשות בין 2 תפיסות- המזרח תיכונית והמערבית. יש גם אינטרסים כלכליים שינחו את ביבי לא להשתמש בגישה הלבנטינית. וזה יפה. אני אומרת שזה חזק ממנו. אפשר להוציא את הבנאדם מהלבנט- אי אפשר להוציא את הלבנט מהאדם. את אומרת שתוך שנה יש צמצום בבניה לא חוקית והורדה של התנחלויות. ואני אומרת- פחחחחח. עברנו את קלינטון. נעבור גם את זה.

שרה נתניהו: אובאמה לא יאיים. הוא לא יכעס. הוא לא פוליטיקאי מהסוג הזה. HE MEANS BUSINESS.  הוא מבין את כוחו של הדולר ואת ההשפעה שלו, איך קראת לזה ? בלבנט. הבנייה בהתנחלויות לא תיעצר ? ישראל לא תתחיל בהורדת מאחזים בלתי מורשים (או חוקיים או בלתי ברורים, מחק את המיותר) ? אין בעיה. תקציב הסיוע האמריקאי לישראל- ידלדל לפתע. ואיש לא יוכל להאשים אותו באנטישמיות או במשהו מעין זה. יש כאן נוסחה ברורה. דולרים תמורת שלום.

נאוה ברק: וכל עוד לא ידוע איפה ליברמן במשוואה- אנחנו נמשיך לפספס. הוא לשון המאזניים של הסיפור הזה ועד הבחירות הבאות. מה הסיכוי שהוא יוצא מהממשלה אחרי פארסה שתיסגר ללא מענה שלו?

שרה נתניהו: מדענים גילו שהדבק שמדביק את אהוד ברק לשולחן הממשלה חלש בהשוואה לדבק התעשייתי שמדביק את ליברמן לתפקיד שר החוץ. שם ליברמן נמצא במשוואה. הוא כבר סימן את עצמו בתור מישהו שמוכן לוויתורים טריטוריאליים, ואנשי הימין כבר סימנו אותו בתור ה- 'בוגד' הבא, והפולסא דנורא הבאה על שמו. MARK MY WORDS.

נאוה ברק: והנה נגמרה פגישת ביבי-אובאמה. אני צדקתי. ביבי מפחד מהימין יותר מאשר מאובאמה. עכשיו השאלה היא מתי את תהיי צודקת? האם אובאמה יצליח להביא את ביביהו לידי פעולה? אובאמה יתחיל לאיים כלכלית מתישהו, ואז- אז תראי כמה אנשים יתחילו ללחוץ את ביבי. השאלה היא- האם הוא יוכל לעמוד בלחץ הזה.

כן כן, לא מדובר על עוד ספוילר לתוכנית על מלחמת ריאליטי שכל יושב בכורסא יצבע ברגליים וישטוף את הטלוויזיה במסרונים (SMS). זהו הדבר האמיתי !

בצד אחד, הפוליטיקאי הממולח אשר מחפש אחר הספין, משתדל לתפוס כותרת לבחירות, ולהגיד- "את זה אני עשיתי". ומן הצד השני, נמצא עם ישראל. 7 מיליון במדויק ו- 5 מיליון בעלי זכות הצבעה בבחירות הקרובות.

הפוליטיקאים נלחמים נגדנו בסיסמאות: ביבי ישנה את הכלכלה שלנו והביטחון, ציפי היא ראש ממשלה אחרת(בגלל שאני אחרת תצביעו לי ?!), היישר מן התנור מגיעה הבשורה מאלי ישי יו"ר ש"ס, שאומר כי הוא יביא קצבאות לעניים בממשלה הבאה ויקבל מקום בגן עדן (קישור לתשדיר שנפסל).

ליברמן מבטיח שבלי נאמנות למדינה לא תקבלו אזרחות (אולי גם תגורשו מהארץ בכלל ותיתלו במרכז העיר), ובל נשכח את אהוד ברק שצריך לבחור בו כי הוא חברמן, והוא יעשה משהו לכבודנו כי הוא חבר שלנו ואנחנו מאמינים לו… אז למה לי פוליטיקה ?

נשמע מצחיק?

כך נשמעים תשדירי הבחירות, וכך גם נשמעים הפוליטיקאים שלנו בשנת 2009. אם האזנתם יום אחד לתשדירי הבחירות, אתם בוודאי מגרדים את ראשכם בפליאה, ומנסים לשער האם מה שהדמות עם החליפה בטלוויזיה מנסה לשכנע אותנו- באמת משכנע, או אם עדיין לא החלטתם למי לבחור אולי תהנהנו בראש מידי פעם ותחשבו כי המציאות שנותנות המפלגות בתשדירים מתאימה לטלנובלה ולא למציאות. אולי גג לאיזה בלוג פוליטי.

קרב התשדירים והספינים שאנו שומעים בזמן האחרון נשמע כמו סרט גרוע. כל 4 שנים על פי חוק (או במונחים ישראליים, כל שנתיים) אומרים לנו ראשי המפלגות את אותו הדבר- אני אתן שלום, אני אחזק את הביטחון, ואני אחזק את הכלכלה. נשמע מבטיח ? כן. והלוקשים בהחלט עובדים עלינו.

ברגע שהמרוץ לבחירות מתחיל, יש תחושה מוזרה באוויר בכנסת בירושלים (ולא מדובר על ריח ממזנון הכנסת). חברי הכנסת עוברים ממצב נמנום ורביצה, למצב ערני יותר, וחושבים- "זהו זה, הגיע הזמן להפעיל מנועים ולעשות משהו על הכיסא שאני יושב עליו לפני הבחירות".

פתאום יש תוצאות. לחימה בחמאס כמענה לירי על יישובי עוטף עזה, כתיבת חוקים חדשים, ניסיון לביצוע תהליך שלום שיוצא לפתע מהמחשכים והדוגמאות עוד רבות. פתאום כולם עושים מעשים, ומתחרים בטפיחה העצמית על השחם האחד של השני, כאילו אומרים- "חברים, אנחנו באמת ממשלה אמיתית".

אם נעזוב את ההתייפייפות לרגע, לי יש משאלה פשוטה. אני רוצה לראות ממשלה שתעבוד מתחילת הבחירות ועד סוף תקופת כהונתם קרי 4 שנים, ולא רק תעבוד עלינו בעיניים. לפני כמה ימים הציעו לחוקק חוק שיחייבו אנשים להצביע לבחירות בכנסת. חברי הכנסת הנכבדים, אני ועוד 3 מיליון מצביעים פוטנציאלים נשמח להצביע, רק אם אתם- כן אתם- תשנו גישה.

רוצים להגביל את הזכויות שלנו בחוק הזה? אין בעיה. בואו נחוקק חוק מקביל: "כל חבר כנסת שהבטיח הבטחה ולא קיימה לאחר בחירתו לכנסת- ייצא מהכנסת לאלתר".

זה לא שאנחנו לא רוצים, זה אתם שלא מספקים את הסחורה. ראשי המפלגות, אנא, חישבו לרגע אחרת וצאו מן הספינים-  אולי היה עדיף לקחת את הכסף של תעמולת הבחירות, את מאות מיליוני השקלים הללו, ולהשתמש בהם לטובת ילד עני, משפחה נזקקת או אפילו למיגון יישובי עוטף עזה. לא עדיף ?

הבחירות כבר מאחורנו עכשיו הזמן לבדוק את עצמנו, ולשאול את עצמנו האזרחים, האם זה מה שמגיע לנו?  ממשלה שמבטיחה ולא מקיימת?  אנחנו העם רוצים לראות ממשלה שעושה ולא רק עושה ספינים לפני הבחירות. חכמינו אמרו שעם ישראל הוא עם הספר ועם החוכמה, בואו נעלה את זה למבחן, ונדרוש ממשלה שעושה ומבטיחה, ממשלה שתעזור לנו לעם ולא רק לעצמם!

הגיע הזמן לצאת אל הרחובות ולהגיד את דברינו בכל מרכז עיר! כן לשינוי ולעשייה !