למה לי פוליטיקה

רן כהן: אלי אפללו מבקש לפרוש מקדימה כי הוא איבד אמון בלבני. בוא נזכר לרגע באותו אפללו, שדואג לפתע לציבור הישראלי…

דדי צוקר: אתה יודע איך צדים אפללו ? יושבים בשיח ביער נטוש עם קצת בגדי הסוואה, אתה זורק צ'ופרים על שביל מרכזי ומחכה. אחרי שעה האפלולו יוצא ממקום מחבואו ואז ניתן לצוד אותו בצעקות. בדרך כלל אחרי שאתה מפתיע אותו מהשיח הוא מייד מתהפך על הגב ועושה את עצמו מת… מה הבעיה ? בעקבות צייד יתר- החיה על סף הכחדה.

רן כהן: שי ודרור הגדירו את זה הבוקר יפה. הבחור חי בסרט בורקס. הוא חושב שמישהו יאכל את הגולש שהוא מבשל לנו ? 'נמאס לי מציפי אז אני הולך לסיעת יחיד', הוא באמת לא חושב שכולם מבינים שבעוד יומיים-שבועיים הוא חובר לליכוד?

דדי צוקר: אני חושב שזה תופעה שדומה לאכילת גלידה קפואה בצורה מהירה. זה ישר כואב בעין. הטיסה על המקרר של אגרסקו עושה משהו לאנשים…

רן כהן: אנחנו נטפלים לזנב המדולדל. מה עם הראש, שבמקום לעסוק בגלעד שליט ובבעיות דחופות אחרות, עושה 'סיבוב' כאחרון העסקנים ומנסה לפרק את קדימה ?

דדי צוקר: לא ציפיתי לשום דבר אחר. חוץ מזה, אתה חושב שכל היום הוא שוקד על זה? יש לו עוד מה לעשות חוץ מלהתעסק בעסקה. זה פופוליזם להגיד את זה.

רן כהן: אז ביבי וברק מתעסקים בלקפד את ראשה של קדימה. לברק יש כבר תואר שני בלהרוס מפלגות, אחרי שהרס את מפלגת העבודה. למי יהיו הביצים לאחד את המפלגות ולהפסיק לזיין לכולנו את הצורה.

דדי צוקר: לאחד ? אתה באמת רואה איזושהי קונסטלציה שציפורה יושבת עם המדושן מאקירוב, ולידם הבוחש (הבעל של החזרזירונת, להלן 'ביבי') שמסתכל ומשלב ידיים ? אין מצב. לא בגלגול הזה. למה, למה לי פוליטיקה עכשיו.

רן כהן: אני חושב שזה חינני להפליא. מה שאומר שאחמד טיבי יהיה יו"ר האופוזיציה, וזה כבר באמת משהו משהו.

דדי צוקר: אם לבני חפצה בחיים פוליטיים, אסור לה להיכנס. בשביל 3 שרים בלי תיק ? אולי שייתן לה ארטיק גלי-גל וישלח אותה לשחק בשמש ?!

רן כהן: זה סוף של משהו אחד והתחלה של משהו אחר. זה מדינה בלי אופוזיציה. זו צורת שלטון חזקה שהיא ממש על סף שלטון יחיד. אם היא נכנסת היא עושה את המפץ הגדול של חיים רמון. כל מה שהוא פינטז. ואז אפשר להתחיל לטפל בכל הטפילים שרוכבים על גב המדינה… או מצד שני- לשתק את כל המערכות בארץ.

דדי צוקר: ויהי ערב ויהי בוקר, וציפי לבני ככל הנראה בחוץ. אתה יודע מה מרתיח אותי ? שאין בושה. זה שרונית תירוש, ואפללו ושאר מרעין ובישין, אפילו לא מנסים להסתיר שהם עוברים מפלגה בשביל הג'וב ולא בגלל האידיאולוגיה.

רן כהן: רגע רגע, אף אחד עוד לא עובר. אתה מבין שהדיונים הם בושה כשאין קמצוץ אידיאולוגיה על הפרק. רק אתנן כזה או אחר. וזה סימול אמיתי שסוף האידיאולוגיה כבר כאן. וזה עוד יותר אומר דרשני, שראש האופוזיציה צריך להיות אחמד טיבי.

דדי צוקר: מה ציפק'ה תגיד היום שהיא לא נכנסת- סיבות אידיאולוגיות? בולשיט. אפילו ביילין אומר בבוקר שביבי מוכן למו"מ על בסיס קווי 67. אז ציפי האידיאולוגית הגדולה לא נכנסת ? צריך לומר את האמת.

רן כהן: המחיר הוא הראש של כל אחד. המחיר הוא המחשבה מה קורה מעבר לפינה. המחיר הוא שציפי מבינה שאם היא עוברת לקואליציה כאחרונת העשבים השוטים, היא מוחקת את עצמה, מוחקת את קדימה, וממליכה את שאול מופז לראש מפלגה קיקיונית.

דדי צוקר: תאר לך את הפנטזיה הבאה- מפלגה אחת של חילונים מול כל השאר. עד מתי תממן דוסים? עד מתי תממן סלילת כבישים למעלה המכמושים ג'? זו הזדמנות אדירה. קץ כל האידיאולוגיות.

רן כהן: 2 יהודים, 3 דעות, 1,000 חילונים, מלחמת אחים. לא יעבוד. מה אנחנו לומדים מהסיפור הזה של ביבי-לבני ? שביבי למד לעשות פוליטיקה מתוחכמת קצת ?

דדי צוקר: לא. ממש לא פוליטיקה מתוחכמת. זה סוג של בולדוזר שכל הזמן צריך לבחון את הכוח שלו ואת המשיכה שלו. קצת כמו שכלב מלקק את הביצים שלו. כי הוא יכול.

רן כהן: אז מה היה לנו ? ספין על ספין על ספין שהוציא את ביבי חזק ואת ציפי עוד יותר עמוק בבוץ המופזי ?

דדי צוקר: אני מניח שזה סיכום הוגן. ביבי עשה סיבוב. הסיבוב שלו הוא גם זה שינצח לו את הבחירות הבאות… ואת ברק…

ג'יימס בייקר: מה אתה אומר על הקפיצה של ביבי שמאלה?

יצחק שמיר: ביבי עשה צעד קדימה, אי אפשר לקחת את זה ממנו. אבל יודע מה ? אני לא מאמין לו. הוא לא מתכוון לחצי מילה ממה שהוא אמר. להבדיל מנאום שרון וההתנתקות, ביבי לא מאמין לכלום. אובמה סוחב אותו באוזן למיקרופון. מה יקרה אחרי זה- כלום. עוד מעט המציאות המזרח-תיכונית תטפח לאובאמה על הפנים.

ג'יימס בייקר: אנחנו מבוסמים מהעובדה שהוא עשה צעד בכיוון השמאל. פתאום מדבר על מדינה פלשתינית מפורזת… אבל אנחנו לא שמענו דבר על הצהרות מחייבות. הנאום שלו הוא ימני להחריד. אין פינוי התנחלויות, יש המשך בנייה בתוך הקו הירוק, אין חצי מילה על הדברים החשובים- פליטים, זכות שיבה, אסירים, מים, ביטחון, ירושלים.

יצחק שמיר: ביבי ניסה לשחק אותה כאילו הוא מבקש לנאום, אבל חרב דמוקלס מתנוססת לו מעל לראש. מה שמצחיק, שאחרי הנאום הזה, נאמני ארץ-ישראל כבר מאיימים שהם יפילו אותו מהשלטון. איך, איך יפילו ? ואת מי ימליכו במקומו ? את ציפי לבני ?

ג'יימס בייקר: אמר אחד הפרשנים אתמול, שהנאום הזה היה נשמע הרבה יותר טוב אם ציפי לבני הייתה נושאת אותו, כי היא הייתה מתכוונת למה שהיא אומרת.

יצחק שמיר: לגבי מי שהימין מעדיפים בשלטון- זה דיון שלם שעומד בפני עצמו. הם היו מעדיפים את אחמדיניג'אד. תחשוב על זה רגע… נו? חשבת? זה היה בלון ניסוי לראות אם אתה מקשיב. הם לא יודעים לומר מה כן. הם יודעים לעשות אלימינציה. גם אם ברוך מרזל היה ראש ממשלה הם היו נגדו.

ג'יימס בייקר: מומחי תקשורת כבר מגדירים את הנאום הזה בתור נאום מעולה, מצוין. אין ספק שביבי הוא אשף תקשורת, אבל כמו שעורך דין מפורסם אמר פעם בסיומו של ראיון בן כשעה וחצי- "הצלחתי לא לומר כלום בשעה וחצי האחרונות, כמו שתכננתי ?"

יצחק שמיר: אין אחד שיצעק המלך עירום?  או שאתה לא מסכים איתי וטוען כי המלך לבוש גם לבוש ואת המפתח לחגורת הצניעות הוא שומר במחשוף הנעלם של הבתולה חוטובלי? שמע, או שאני עיוור או שכולם מסתכלים בצלליות שמרצדות על קיר המערה.

ג'יימס בייקר: משל המערה ממשיך לחיות שנים אחרי שאפלטון הלך לעולמו. ביבי משלה בכולם, אבל האמת המרה והחמורה מכולם, היא שהוא משלה את עצמו. יבוא יום, ועל פי ברק אובמה דיי מהר, וביבי יצטרך לפרוט את דבריו למעשים: לפנות היאחזויות, להסיר מחסומים ולשבת לשולחן המו"מ שלא על מנת למשוך זמן- אלא על מנת להגיע לסיכומים ולוחות זמנים. מסוגל ? ספוקתני.

יצחק שמיר: והתגובות ? מצד אחד האנטישום (הטעות במקור) ג'ימי קרטר אומר שהוא לא רואה את ישראל נוטשת את גוש-עציון. מצד שני האיחוד האירופי לא משדרג יחסים עם ישראל, ומצד שלישי אומר מובארק כי הדרישה להכיר באופי היהודי של מדינת ישראל היא המכשול לשלום.

ג'יימס בייקר: שמע סיפור, כשהייתי צעיר והייתה ועידת מדריד (91) שידרו את פתיחת הוועידה בטלוויזיה וכל הבי"ס בא לראות. אני ברחתי לכיתה אחרת להתמזמז עם מישהי ששמה פרח לי ממזמן. קיצר פתאום היו צעקות במסדרון, ברמה של "יש שלום! הם מתחבקים! אין מלחמות יותר". אתה יודע איזה בעאסה לשמוע את זה בדיוק שאתה נלחם לפתוח חזייה של משהי?

יצחק שמיר: מה הרעיון של הסיפור המאעפן הזה ( חוץ מלהוציא אותך מתלהב ?!)

ג'יימס בייקר: אנשים יכולים להיפגש, אבל להגיע להסכמות שגורלם יגע בגורלם של מיליונים? פחחח. ולהגיע להסכמות ברמה של הליכה נגד הלכה ונגד דת? פחחח פי מיליון. אני האחד שידכא את כולם. לפלשתינים בפרט ולערבים בכלל אין מנדט לוותר בשם האסלאם ומוחמד שליחו על שום סעיף. ולביבי? גם לביבי אין זכות או יכולת או רצון לוותר בשם היהדות. והוא הכי פוחד מעין הרע ופולסא דנורא.

יצחק שמיר: ברור. אתה יודע מה זה לחזור הביתה וששרה תקלל כי המרק נשרף, ועוד ברחוב שקוראים לו עזה? אני לא הייתי חוזר לבית שכזה, אבל אני גם לא ביבי…

ג'יימס בייקר: אתה יודע מה הכי יפה בפולסא דנורא? שגם תרנגול עיוור מידי פעם תופס גרגר…

בכל יום רגיל, אפשר לראות את ליברמן מהדס ברחובות העיר. הוא גדול, בולט, כבד תנועה במקצת, וקל לצפות בו. האגדות מספרות, שאפשר לראות אותו אפילו בתצלום לוויין, כמו את החומה הסינית.

אבל בשעות האחרונות, קצת קשה לזהות אותו- מרוב לשונות חמות וריריות שמנסות ללקק אותו בכל-כך הרבה מקומות, קצת קשה לזהות אותו… איך אמר פישנזון בסרט 'אלכס חולה אהבה': "קיבל נשיקה חמה, ועוד עם לשון !"

אין פוסט שנעלה לכאן, יצליח להתעלות על ההתעללות הסאטירית בתוכנית 'ארץ נהדרת'. המערכון של הייל ליברמן, שהזכיר לנו את הסרט החומה (The Wall) של פינק פלויד. נהדר.

האם שלטון הפחד הגיע ? אכן, הפחדים הפרמייאלים שנמצאים בכל אחד הודגשו ע"י הרב עובדיה, המשטרה ואחמד טיבי בראש. הערבים הם האשמים הגדולים בעלייתו של ליברמן. כשהם לא מגנים את עזמי בשארה, כשהם מעודדים את החיזבאללה והחמאס וצופים בשקט בצמיחת אגף פונדמנטליסטי שמוביל ראאד סלאח. מה הם חשבו- שהציבור היהודי לא מפחד ? לא חושש לחיות במדינה קיצונית ? היה ברור שתבוא תגובה, והיא באה בדמות ליברמן.

ולהבדיל, גבירותיי ורבותיי, אפקט שפרה הגיע. העם הוכיח שיש על מי לסמוך, ויש מי שמפעיל שיקול דעת רציני בעיתות משבר. למרות שצופים ב- 'מצלצלים' ולמרות שתוכניות הריאליטי הן מהנצפות המדינה- כמו שהצילו את שפרה מהבובוליזם, הצילו את המדינה מביבי… אבל מה ? לא עשו עבודה עד הסוף.

העם התעשת, אנשי מרצ ומפלגת העבודה לקחו כדור נגד בחילה, ויצאו להצביע קדימה כדי לחסום את ביבי מלהגיע לשלטון. ויודעים מה ? הראשונים שקיבלו עונש היו כל מי שהיה להם יד בהקדמת הבחירות הללו והביאו אותנו למצב הזה מלכתחילה- העבודה, הגמלאים וש"ס.

מצד שני, אפשר לחשוב שהעבודה אולי עוד יהיו בממשלה, למרות קולות רמים של 'בכירי' העבודה לברוח לאופוזיציה, שהגמלאים לא היו רלוונטיים כבר אחרי שנה מהבחירות הקודמות, ושש"ס- כמו חתול שנופל מהמרפסת- ישבו ליד שולחן הממשלה, כרגיל…

התחושה היא שמפלגת העבודה הפכה למר"צ לעשירים, וקדימה הפכה למפלגת העבודה. צחי הנגבי ושאול מופז מייצגים את השמאל הישראלי. הם אמורים להיות הסוציאל דמוקרט החדש של ישראל. הם האחוס"לים (אשכנזים, חילונים, ותיקים, סוציאליסטים, ליברליים) של היום.

הגיבור הגדול של הבחירות האלו אם כן הוא חיים רמון. המפץ הקטן שלו הביא לפירוק מפלגת העבודה.  הסיכוי שהמפלגה הזאת תקום מהקרשים הוא קלוש. ללא אג'נדה, ללא אופק רעיוני, ללא אמון הציבור, עם הנהגה בעייתית- יותר טוב יעשו אם יתאחדו לתוך קדימה.

מאחר והציבור זלג ימינה ב-3 שנים האחרונות כשראה שהעולם הערבי מושך לכיוונים של פונדמנטליזם אסלאמי, הבין הציבור הרחב שאין ברירה אלא להתלכד תחת גורמים שמבטיחים לו הגנה ולא הומאניות לאויב. התמיכה למלחמות ו- 'כניסה' בצד השני גדלה. הציבור שבע מניסיונות לעשות שלום, כשבצד השני אין עם מי לדבר. הוא מעדיף לתת 'הגנת שפרה' לציפי לבני, לבעוט בבנימין נתניהו, אבל מה- לתת בראש לערבים. למה לי פוליטיקה ? אין נאמנות- אין אזרחות- יש ליברמן. דא.