למה לי פוליטיקה

אז אחרי שנצלנו בשמש הקופחת והיינו חלק מעם ישראל למשך כמה שעות בצעדה לשחרור גלעד שליט, אתה מרגיש מחובר יותר למטרה ? איך היה להיות חלק מ- 'עמכה ישראל' ?

לא מרגיש מחובר למטרה ולא הייתי מחובר עוד כשיצאתי. פגשתי את ההון האנושי שעליו בנוי עמנו. קודם כל, עם ישראל- רוחץ לו באמבט של זיעה מרוב עונג על איכות ילדינו. המטרה מצדיקה שרשרת של סיבון גב הצועדים מרוב עונג ודישון עצמי. קצת כמו ההרגשה של הבוקר שלאחר אסון המסוקים. כולם כל כך נחמדים, נותנים טרמפים אחד לשני, מציעים שתיה פירות ומתוקים אחד לשני.

שנית, מרוויחים נותני החסויות, הם גם מרגישים טוב עם עצמם וגם מקבלים פרסום חינם, למשל שופרסל שתרמו בקבוקי מים לצועדים. עוד מרוויחים, הם תנועות הנוער, שמצאו עוד סיבה להצדיק את קיומם.

שלישי, מרוויח השמאל, שמנכס לעצמו שבוי לאחר שהימין מנכס את פולארד. צר לי לומר, אבל שליט יותר סקסי מפולארד…

אחרון חביב למרוויחים, הוא יואל מרשק- כל הדרך חשבתי עליו, הממזר ניכס לעצמו דרך להיכנס להנהגה ולהשפיע על חשבון המשפחה האומללה הזאת. ואחרונים חביבים- מרוויח החמאס ואסיריו, יש צורך להסביר ?!

ולגבי מפסידים, נציין קודם כל, ובצער רב, את משפחת שליט, גם צועדים 250 ק"מ וגם לא יצליחו במטרה של המסע שלהם. מפסידים נוספים הם ביבי ויאיר לפיד, שפשוט לא קוראים את המפה נכון.

ומפסיד אחר לדעתי, הוא יואל מרשק, שלקח משפחה בשבי לטובת האג'נדות שלו. המסע פוגע באופן תדיר בביבי ובכך מושך את המסע כנגד ביבי והימין במקום להשאיר את שליט נטול ייחוס פוליטי.

עצוב. הלכנו 15 ק"מ, יחד עם 10,000 איש במשך 3.5 שעות של מאמץ קטן על מנת לתמוך במשפחה האומללה הזאת. תגיד, אתה חושב שהמסע הזה, בסופו של יום, מקדם את שחרורו של גלעד או רק מקדם אג'נדות מקומיות ?

אני חושב שהמסע לא מקדם את שחרור שליט  ושהסיכוי שהוא ישוחרר הוא אפסי. אני לא רואה שום אינטרס לחמאס לשחרר את שליט, ולכן אני חושב שאנחנו צריכים להיות חכמים ולייצר לו אינטרסים. מצור והענשת אוכלוסיה שלמה- כנראה לא עובדים. הצעידה לא נותנת אינטרסים, אלא כוח… מצד שני היא נותנת כוח גם למשפחה.

תגיד, אתה באמת חושב שהמסע הזה מנוכס לשמאל המפה בלבד ? אני חולק עליך וטוען שלשם שינוי, לא רק מלחמות מאחדות את העם- גם חיילים חטופים.

השמאל ? זו שעתו היפה. לא ראיתי יותר מידי חובשי כיפות וחרדים- יוק. אבל האמת, יש כאן שאלה- מי מממן 50 אוטובוסים שמחכים לצד כל יום במסע ? סדרנים, פירות ועוגיות, חולצות, כובעים, סרטים, דלק, מקומות לינה, עצרות, ציוד אורקולי… מישהו מממן את כל זה, ואם זה מגיע מהקרן החדשה לישראל, זה יוצר ציביון פוליטי, שאינו מבורך.

אם מרשק (שמזוהה פוליטית מאוד) לא מפסיק לקשקש ברמקול קריאות כנגד רוה"מ… זה מצייר את המסע כפוליטי, וזה אסור.

הצעדה הסתיימה. העם הראה סבלנות (לא צפרו בפקקים), ועשרות אלפי בני אדם צעדו עם המשפחה האומללה, אבל הם ישבו מול בית ראש הממשלה, יקבלו תמונות וכותרות בתקשורת, וישובו לצפון להמשיך ולהמתין, לצער כולם. ביבי לא שלם ולא יכול כרגע להגיע להחלטה על עסקה, גדול עליו מדי…

או שאולי יעשו שבתית רעב או אקטים של חיתוך ורידים המוני מול בית ראש הממשלה. ובטח שרה תצא אליהם ותציע פיצות… כך או כך זה לא משנה. הלחץ לא ישא פרי אלא אם אנחנו ננסה להבין מה האינטרסים של החמאס ונפגע בהם ישירות.

עצוב… עצוב מאוד אבל ככל הנראה נכון. צעדנו, סבלנו בשמש- יש לנו מילים חמות למשפחה ? אנחנו יכולים לחזק אותם איכשהו ? יש משהו שיוכל לנסוח בהם מעט עידוד ?

בוא נהיה פופוליסטים, או בעצם לא. אין לנו משהו אמיתי שיכול לחזק אותם. כל הפלסטיק והצמר גפן המתוק שליווה אותם בימים האחרים הוא מאמץ מינורי, כמעט בלתי מורגש לחיזוק האמיתי הנדרש- וזה שובו של גלעד. צר לי, אך זו טרגדיה שין לה פתרון באופק.

אמיל חביבי: איזה יופי של כותרת. כמו הכותרת האולטימטיבית של השמאל- יורים ובוכים… אני לא מבין מה ההתרגשות שלנו מסגן הנשיא האמריקאי? על איזה סעיף צריך להתבייש ?

יגאל תומרקין: אני מעוניין להציע את אלי ישי שר הפנים, לפרס ישראל. הוא העיב בצורה חסרת תקדים על הביקור של ביידן בארץ, עם האישור לבנייה במזרח ירושלים של 1,600 יחידות דיור. פוצץ את הביקור של ביידן, פוצץ מו"מ עקיף עם הפלסטינאים, והרים עלינו את האיחוד האירופי. פרס ישראל, לא פחות.

אמיל חביבי: סתם אטרף שאתה יוצא עליו ככה. הוא חתם כי הוא חותמת גומי, אבל ביבי אומר מול כל העולם שהוא נבחר כדי לבנות בירושלים והעיתוי- הוא הבעיה. אז אם כך, מה הבעיה האמיתית ? צביעות ? שביבי יהיה גבר ויאכל את הלקרדה. אבל מה מפלגת העבודה עושה שם ?

יגאל תומרקין: מפלגת העבודה… תן לי להיזכר… אה ! אתה מתכוון לאוסף הפרימאטים בדמות ברק, וסגנו של אלוהים עלי אדמות, פואד בן אליעזר, שפשוט מחכים שהקדנציה תגמר כדי שיוכלו ללכת 'לעשות לביתם' בשקט ולספר לכולם שהם לא היו חזקים מספיק בשביל לעצור את ביבי ?

אמיל חביבי: כמה כסף אתה שם שברק הולך להיטמע בליכוד ב-מפץ 2? אני אומר שאנחנו סתם רעים. מה שחסר, זה גבר שיעמוד מול האמריקאים והאירופאים ויגיד שזה מה שאנחנו עושים, בונים את ארץ ישראל ע"פ תורת ישראל. אני לא צריך שינפנפו לי בסיסמאות והתנצלויות רפות, שיבואו ויגידו בפה מלא כי הפלסטינים הם המכשול לשלום. הם אלו שלא מוכנים לשבת לשולחן המו"מ.

יגאל תומרקין: אה. 100%, אפשר לומר את כל הדברים האלה. אבל נראה לי שתהיה אח"כ קצת בעיה למצוא מוצרים מתוצרת חוץ בסופרמרקטים בישראל. אתה יודע למה ? בגלל החרם הבינ"ל שיוטל עלינו. וחוץ מזה, יש כבר 'גבר' אחד כזה. קוראים לו איווט ליברמן.

אמיל חביבי: שיקום אותו גבר וידבר. שיאמר שהפלסטינים הם מכשול לשלום כי הם לא עוצרים את ההסתה במערכת החינוך שלהם. ואחרון חביב, שמישהו יכנס באירופאים כמו שצריך ויאמר שאנחנו לא יכולים לקחת את דבריהם ברצינות כי הם מונעים מפחד מהמוסלמים ששורצים בארצותיהם.

יגאל תומרקין: עם ישראל עייף. גדרה עד חדרה התעייפו מהשטחים, מהסכסוך, מהדיווחים האינסופיים על המו"מ הללו שלא מגיעים לשום מקום. הם רוצים ללכת לעבודה ולחזור עם מינימום פקקים, ולראות טלוויזיה טובה בערב. עם ישראל כבר ויתר על מזרח ירושלים. שמת לב ?

אמיל חביבי: אתה רץ. בוא נתחיל מהסכמות. אחרי שנבין על מה אנחנו מסכימים ועל מה לא- יהיה קל לגבש רוב והחלטות סביבן. הנה הרשימה: (1)  בניה בירושלים (2)  אי הסכמה של הפלסטינים לשבת למו"מ (3) ההסתה במערכת החינוך הפלסטינית (4) הקפאה – מודל שנכשל (5) צביעות באמירה שהטיימינג של פרסום המידע הוא בעייתי.

יגאל תומרקין: אתה אופטימי. כמו שהשלמנו עם ירי קאסאמים מעזה והקפאת בנייה בהתנחלויות על ידי האמריקאים, האמת המרה ידידי היא שעלינו להסכים גם עם טילים גרעיניים איראניים שיכוונו אלינו. מי יוריד את האיום- ביבי ? שרה ?

אמיל חביבי: האם שרה 'תגמור' את האיום האיראני ? אני מבין שמה שאתה אומר שאנחנו ב- mode של נאנסת, רק שיגמר וירדו מאיתנו ? הגיוני. אבל יחד עם זה אנחנו עדיין מחפשים מנהיגות אמיצה. מנהיגות שתדע לקחת החלטות קשות ולעמוד מאחוריהם. כי מי שיידע לקחת החלטות קשות עכשיו, לא יהסס לקחת החלטות קשות בדיוק בשלב שנזדקק להם. היחידי שלקח החלטות בממשל הזה הוא- שרה.

יגאל תומרקין: היא תגונן עלינו כשלאובאמה יישבר ה- ### והוא ימנע מאיתנו נשק כנגד איראן ? כשלהילרי קלינטון יישברו ה- ### והיא תנחה את משרד החוץ של ארה"ב להפסיק להוציא וטו אמריקני כנגד כל החלטה נגדנו ?

אמיל חביבי: שרה יודעת לשחק אותה . אף אחד לא מצליח לספק אותה. שרה היא האמא של מדינת ישראל. היא תגונן עלינו כלביאה.

יגאל תומרקין: יותר מזה. שרה תפגיז באיראן. שרה תנקה את הר הבית. שרה תמגר אלימות… היא סגרה עם חיים הכט שת"פ לחינוך עם ישראל "איך לפחד ממצלמות" כי שרה היא האח הגדול. שרה נתניהו- מצילת העם והמדינה

אמיל חביבי: אוח… יש לי בטן מלאה. על כולם. ביבי האומלל חווה קדנציה שנייה שבא חשב שהכול יבוא לו על מי מנוחות. בינתיים הוא סובל בבית, סובל בבית הפוליטי וסובל בחוץ. והכי מצחיק- שהסיכוי שהוא יחזור לקדנציה שנייה הולך וגדל.

החתול שמיל: תגיד, אולי נכתוב פוסט ההיסטוריה של הפודלים בפוליטיקה הישראלית ? כי יש לנו היום פודל חדש אחרי הרבה זמן שלא היה לנו.

הכלב פלוטו: אתה בטח מרים לי להנחתה, אבל אני לא מוצא את המחבט. למי מתכוון אדוני ?

החתול שמיל: פודל ישן שמקבל כותרות. בפתיחת מושב החורף הוא רץ לבעליו ומשקשק בטלפיו כי  הוא רוצה לשחק וביבי משחק איתו ב- "לך תביא". הריני גאה להציג את הפודל- ח"כ אופיר אקוניס.

הכלב פלוטו: לציבור הקוראים הרחב, נציג רק את האדם- ח"כ אופיר אקוניס, מהליכוד. היה כתב נוער במעריב לנוער וכתב צבאי בצה"ל, ואיכשהו התגלגל להיות דובר הליכוד, נבחר לכנסת במקום לא ריאלי, ערער, התקבל – והיום הוא ס. יו"ר הכנסת. מה הוא קידם בכנסת ? מממ… ובכן, הוא התלונן שפעיל שמאל דרס אותו, זה נחשב ?

החתול שמיל: ומה עושה אותו פודל? מצביע 1:1 עם כל מה שביבי אומר לו להצביע ? צל של ביבי ? מלווה של ביבי ? עפר לרגליו של ביבי ? משהו חסר ?

הכלב פלוטו: האיש נטול מחשבה בכלל. מדאיג איך פרסונות שכאלה צומחות ומגיעות למקומות שאמורים להיות לבעלי עניין ודעה. הדעה היחידה שלו זה מה ביבי יגיד לו לעשות, העניין היחידי שלו זה איך ביבי יהיה מרוצה. ממש מקשקש בזנבו ונובח לקול מצהלות בעליו.

החתול שמיל: העלו אותו לשידור בגל"צ. צוות הפרשנים פשוט התבוסס בגיחוכי צחוק ועליזות תוך שהם מסננים בין השורות שמה לו ולפוליטיקה או להנהגה. לא מבין איך אנחנו עדים לביזיונות שכאלו. זה לא ברמה של שרה פיילין בארה"ב שלמדה לנצור לשון אחרי שהפגינה בורות של ידע כללי. אבל עדיין לעם ישראל- סבילות של פרסונה כזאת בעמדת מפתח שכזאת- זה מדאיג.

הכלב פלוטו: ומה עם פודלים נוספים- מה עם בוז'י הרצוג? יוסי ביילין?

החתול שמיל: ביילין כבר עזב את הזירה. אולי עוד מראיינים אותו פה ושם על אוסלו, ג'נבה וכו', אבל די- הוא איש עסקים עכשיו (בטח מוכר מלפפונים לערבים) ופודל ? לפחות הוא היה פודל עם עקרונות. בוז'י נמצא מתחת לרמת הפודל, בתור רמש הנרמס על ידי כוחות גדולים ממנו, ולמרות שהוא מעוך תחת הנעל, הוא ממשיך לצעוק תודה.

הכלב פלוטו: חיים רמון נראה לי הדוגמה הכי טובה לפודל, אחד עם לשון המשתרבבת החוצה וננעצת במקומות לא לה… אבל דרך הסתכלות אחרת היא ניתוח של פעילותו של הפודל בשעה שהשפעתו הייתה גדולה. למשל, ביילין בתקופה שפרס נאבק בשמיר. אחר כך הוא פרס כנפיים והמריא למחוזות אחרים. דרך אגב- פרס הוא זה שהחזיק 2 פודלים בו זמנית. שזה כבוד.

החתול שמיל: חיים רמון אכן היה השני. אם אתה זוכר את פועלו בתרגיל המסריח מס' 1, הוא לא סתם פודל- אלא פודל חושב. זה פודל חכם שיודע להסית מתשומת הלב של מנהיגו.

הכלב פלוטו: בוז'י הוא פודל שעדיין לא יצא מהצל של בעליו. יש תמיד תחושה שהוא ממשיך את השתיקה מהחקירות בפועלו הפוליטי- סוג של הישג, כמו שקוראים לזה בעולם החי- החתמה. הבעלים שלו החתים אותו בדפוס פעולה שהפך לתכונת אופי.

החתול שמיל: ופודלים מהימין ? אולי מירי רגב, דוברת צה"ל לשעבר שהתבטלה בפני דן חלוץ הרמטכ"ל הכושל ועכשיו מתבטלת ליד ביבי. בחורה שללא ספק לא קיבלה את סיפוקה האינטלקטואלי (וסיפוקים אחרים) ולכן מנסה להלך אחרי גבהים חזקים.

הכלב פלוטו: מירי רגב היא לא פודלית, להזכירך שהיא כופפה אותו בנושא המע"מ על הירקות. גלעד ארדן וגדעון סהר היו פודלים, אבל הם מנסים לצמוח מהתדמית שלהם. גילה גמליאל הייתה ועודנה פודל, למרות שלפעמים יש  לי תחושה שאנחנו מחמיאים לה כשקוראים לה פודל.

החתול שמיל: אם בפודלים עסקינן, אפשר לומר שכל ש"ס הם פודלים של הרב עובדיה, חוץ מאחד- אריה דרעי, שפרץ חזרה לתודעה בראיון מרגש בתוכנית החדשה של אברי גלעד (אגב, למען הסר ספק, המשפט לגבי אריה דרעי נכתב בציניות).

הכלב פלוטו: למה ללכת רחוק ? ידידתנו ויקיפדיה קובעת מהו פודל: אופיו הנוח, תכונת הצייתנות והיות הפודל בן לוויה נאמן, גרם לכך שהביטוי "פודל" הפך מטאפורה, כתיאור שלילי ומזלזל למי ששם עצמו בצל של "בעליו", בעל אישיות רדודה וצייתנית, המקבל סמכות ללא שיקול דעת. אחד השימושים הבולטים לכך בישראל הוא הביטוי שטבע יצחק רבין  על יוסי ביילין: "הפודל של פרס".

החתול שמיל: אז יש פודלים חרדים, יש פודלים מהשמאל, יש פודלים מהימין, ויש פודלים שמשתנים. אבל יש פודלים באופיים, שגם אם הם עושים משהו- הם עדיין פודלים בפני משפחתם, עדתם, האישה שאיתם וכו'. עיין ערך סילבן 'סטיב' שלום.

הכלב פלוטו: סטיב הוא פודל בעל כורחו. תגיד לי אתה- האם היית מגדל דעה וביצים כשאשתך מחזיקה בעיתון של המדינה ? זה לא פייר. זה כמו להיות נשוי להריסון ולהחזיק חשבון בנק בדיסקונט. זה כמו להיות נשוי לעופרה שטראוס ולאכול בפומבי קורפלקס בחלב תנובה.

החתול שמיל: OK, אבל הפודל אחרון שאני רוצה לדבר עליו הוא אהוד ברק, פודל של ביבי. יודע שברגע שביבי נופל / זורק אותו להבדיל, הקריירה של ברק הולכת פקאקט.

הכלב פלוטו: ברק- הפודל של ביבי. זו כותרת של עיתון. זו אמירה חזקה ביותר. יאללה, איך עברו מים בירקון מאז שברק הקים את ישראל אחת וביבי היה אפס…

אופיר פינס: אל-אקצה בוערת  ומרואן ברגותי פותח את הפה.

מיכאל בן-ארי: ברגותי ? מה אתה מוציא אותו מהכלא פתאום ? אני פוחד שהאזור עומד להתחמם- בלגאן בירושלים, רצועת עזה מתחממת . יודע מה ? הפלסטינאים עובדים יפה תקשורתית. לאט אבל בטוח הם מנכסים לעצמם את ירושלים. כל הכבוד.

אופיר פינס: תראה, החמאס רותח על הפת"ח שדחה את דוח גולדסטון. אני מניח שהסיבה היא שישראל סוחטת את אבו מאזן- בדיוק כמו עולם תחתון. על מה? כנראה על התבטאויות פנים פלסטיניות שישראל הקליטה בהאזנות הסתר שלה…

מיכאל בן ארי: המאבק על ירושלים הוא סאגה אחרת לחלוטין, והוא הסיפור הגדול שיצית את חבית חומר הנפץ. אנחנו עדים להתחלה של מאבק כוחות פנים פלסטיני על מי שישלוט באזור כשישראל תיסוג ממנו. מה ששמעת. הפלג הצפוני של האסלאם יצא בהודעה נגד הרשות הפלסטינית שלא עושה מספיק לשמור על המסגד.

אופיר פינס: אז זה הסיפור הגדול. ואני לא שומע אף בר סמכא ישראלי שמבין על מה הוא מדבר או שמתווה דרך אמיתית. היחידי שנשמע הוא סילבן שלום, והוא משמיע שטויות ברצף על מנת לצבור כוחות אצל הימין הסהרורי שמחזיק בביצים את מרכז המפלגה שלו.

מיכאל בן ארי: המצב בקאנטים ידידי. פעם זה היה משהו דיכוטומי- חמאס בעזה, פת"ח בגדה, את זה יכולנו להבין. אבל עכשיו מתחילה פרגמנטציה, כל אחד מתפצל, ערביי ישראל מצטרפים, פלגים קיצוניים מתחברים ומתחלקים- הם הפכו להיות הכנסת בירושלים, 2 ערבים, 5 דעות, רק שאצלם הדיבורים הופכים לאלימות הרבה יותר מהר מאשר אנחנו.

אופיר פינס: יאמצו את מודל הכנסת בירושלים, זה אולי כיוון נכון יותר. הפלסטינים מוכיחים שוב שהם קיבוץ של משפחות, דעות, מפלגות, רעיונות ואינטרסים (כמעט כמו הציונות) כל אחד מונע מאינטרסים ומספונסרים שונים. בליבם הם נשארו פלאחים או כמו שברל כצנלסון קרא- "בורים הנאמנים לווסלים הפיאודליים שלהם".

מיכאל בן ארי: חולשת ישראל גורמת להם להבין שבאלימות ישיגו יותר. מה פתאום מתעורר ברגותי? מה פתאום הפלג הצפוני של האסלאם קופץ? למה לא שומעים את פואד? או את שמחון? או את ברק? וכל המהומה הזאת רק גורמת לי להבין שאולי אסור לוותר על מזרח ירושלים.

אופיר פינס: ויתרנו על דרום לבנון ורצועת עזה- ועדיין אנחנו חוטפים בראש משם. מה ישתנה עם ירושלים ? הפלסטינאים אינם עם אלא אוסף של פלגים, אי אפשר להעביר להם את מזרח ירושלים, ואי אפשר לתת להם להתהלך ברחובות חופשיים ולשחרר סיסמאות מסוכנות !

מיכאל בן ארי: רבים וטובים הבהירו בעקבות האינתיפאדה השנייה כי הסכסוך אינו בר פתרון, ולכן יש הערכות חדשה לניהול הסכסוך. תוכנית עבודה לניהול הסכסוך ולא להגעה לפתרון. יישאר סטאטוס קוו בחילופי קרקעות, שיחות השלום ימשיכו להתמסמס (אינטרס ברור של ישראל) ויהיה סולם תגובות וענישה לכל פעולה שוברת שקט. הכל יישאר כפי שהיה.

אופיר פינס: ישראל לא מפחדת מאינתיפאדה. גדר המערכת וחוזקה של ישראל עדיין מהווים חסם ראוי לטרור. ביבי יהיה מאושר מהמשך סטאטוס-קוו שכזה. הוא יסיים קדנציה כגיבור. בסיומה יחזיר את השלטון לבא אחריו באותו מצב כמו שקיבל אותו.

מיכאל בן ארי: השאלה היא באיזה דור אנחנו נקבל את הבום לפנים,  מי ישיג את מי? הדמוגרפיה אותנו או אנחנו את הדמוגרפיה?

אופיר פינס: השאלה נסובה סביב המילה הגדולה- אחריות. מי ייקח אחריות לפתור משברים, לכניסה חזיתית בפלסטינאים / במסירת שטחים, אבל אחריות. אריאל שרון ובגין לקחו אחריות. ויצחק שמיר, המורה הרוחני של ביבי, לא (לפחות לא בתור ראש-ממשלה). וביבי, ממשיך בעקבותיו.

מיכאל בן ארי: חזון אחרית הימים אבל אני הולך להגן על שמיר, שלא היה ראש ממשלה טוב. הוא תקע הרבה תהליכים בישיבה על הגדר, הגיב לא נכון וראוי לאינתיפאדה הראשונה. ובגדול הוא היה זקן, זעוף עם עבר של טרוריסט. אבל אי אפשר לומר שהוא לא לקח אחריות. גם ישיבה על הגדר זה סוג של עשייה ואפילו לפעמים אחראית. בזמנו בחלק מן המקרים ישיבה על הגדר זו החלטה מאוד חשובה ונכונה שלקח ( ראה אי התגובה מול הפגזות עיראק)

אופיר פינס: מהו תפקידו של רוה"מ? בין היתר, להחזיר את המדינה במצב הכי טוב שהוא יכול, מאמין ומאפשר לו למי שבא אחריו ברשימה.  אי אפשר לומר על שמיר שלא עשה כן. הימים היו קלים יותר לשינויים אחרי הסטאטוס-קוו ורבין נכנס לוואקום במלא המרץ.

מיכאל בן ארי: גם ביבי עושה מעשה דומה. ראשית הוא מנסה לתקן את שמו בהיסטוריה של ראשי הממשלה אחרי הקדנציה האומללה הראשונה שלו. שנית הלך הרוחות בעולם לא מאפשר לו באמת לקדם נושאים מדיניים מה גם שהפרטנר הוא לא פרטנר. ולכן יש עדיפות שביבי לא יתעסק בקדנציה שלו ביחסי חוץ אלא יותר בכלכלה ויחסי פנים.

אופיר פינס: יש לא להתעסק עם העיראקים (מעשה שמיר) ויש לא לעשות שום דבר בכלל. תגיד לי, מתי שמעת את ביבי באיזה הצהרה מדינית, חוץ ממס השפתיים שלו על 'שתי מדינות לשתי עמים' לפני כמה חודשים, שמאז הוא נעלם ?

מיכאל בן ארי: באו"ם. הוא העביר שם ביקורת על אובאמה לרוב, אבל אני עומד על דעתי- לפעמים אי עשייה היא העשייה הטובה ביותר. האמת שאחרי הנאום שלו באו"ם יצאו הצהרות בארה"ב שישראל בהנהגתו הופכת להיות המנהיגה של העולם החופשי.