ארכיון פוסטים עם התג "סילבן שלום"

שיעור בדיפלומטיה. אז מה למדנו מפרשת איילון וטורקיה ?

יום ראשון, 17 בינואר, 2010

אבא אבן: למדנו שכדי להיות במשרד החוץ, צריך להיות באמת דיפלומט ולא מינוי פוליטי. למדנו שצריך להבין בנושא, ללמוד אותו, לעשות תואר ראשון ושני בממשל ויחסים בינלאומיים, ולא לצעוק בקול רם יותר במרכז של מפלגה כלשהי. למדנו שלא רק ההסברה הישראלית בקאנטים, והבנו לעומק יותר- מדוע.

משה ארנס: בואנ'ה אתה רחמן בן רחמנים. אתה זוכר את הפתגם על הרחמנים? מי שמרחם וכו'… אני למדתי גם שייתכן וסטיבן וג'ודי צדקו בביקורות שלהם. ושדני איילון הוא מינוי עלוב. שהדיפלומטיה של הפאשיסטן ליברמן היא מיושנת שלא בטוח שהעות'מנים היו חיים איתה בשלום.

אבא אבן: למדתי שאין פוליטיקאי סביר בישראל שלא קם וצעק שהמלך עירום. כולם שתקו. שמדיניות החוץ של ישראל נמצאת בידיים טובות ואנחנו עדים לכוחה העולה של ישראל בכל הפרמטרים עד שלא ברור לנו למה הוגו צ'אווס הוא לא חסיד אומות העולם.

משה ארנס: אתה יודע מה עוד למדתי . שעם כל הצחוקים, טוב שיש את שמעון פרס. אנשים עוברים לדום לידו, גדולי העולם מצייתים לו, וכשהוא מבקש לדבר עם מישהו, אף אחד לא יגיד לו לא. טוב שיש אותו לכבות שריפות.

אבא אבן: כן ולא (כמו תשדיר הבחירות של ריבלין על פרס מ-84). כן- כולם עוברים לדום. לא- אל תשכח שאצלו התחיל הכול ( בדאבוס).

משה ארנס: מה שכן, אנחנו באמת לא מדברים על הטורקים. כשאיילון עשה את זה אמרתי לעצמי שמישהו צריך באמת לעשות משהו. כשראיתי מה שהוא עשה אמרתי שעכשיו נלמד שיעור במה לא עושים… ומייד אחרי זה נלמד שיעור מה כן צריך לעשות כדי לכבות שריפה מיותרת.

אבא אבן: מה כן לעשות ? להוציא את אדון ליברמן ממשרד החוץ, ולהכניס לשם מישהו שיודע את העבודה. מישהו שבשעות הפנאי קורה ספרות יפה וקורא על מדינאים גדולים ומעשיהם בחיים, ולא יורה מעל לראשם של הפלסטינאים שבחצר ביתו.

משה ארנס: ליברמן הדביל צריך להתפלש ברחת לקום על מנת להחזיר נקודות שאיבד בסיפור הזה. דני איילון צריך להכין סיר צ'ורבשי ולהפוך אותו מעל לראש מייד אחרי הרתיחה כדי שמישהו מבני עם ישראל ימחל לו אי פעם. הוא צריך להתפטר מהממשלה ומהכנסת ולקוות שיהיה ח"כ אחר שיגנוב איזה מוח מהפנלים בכנסת על מנת להוציא את עצמו מהמקום הראשון בביזיונות של פוליטיקאים E-V-E-R.

אבא אבן: בימים כאלו אני מצטער שאנחנו לא בוחרים אנשי ממשל לתפקידים כאלו על בסיס הכישורים שלהם.

משה ארנס: והנה, שוב עולה הנושא- יש לבחור באנשי מקצוע לתפקידי מפתח. לא יכול להיות שאדם שלא בקיא במדיניות ובפוליטיקה (שהיא מקצוע עתיק יומין עוד מימי אפלטון ואריסטו) יתפוס במושכות השלטון ויעשה ככל העולה על רוחו. עוד כמה צעדים, והשגריר הטורקי היה חוזר הביתה, ומי ישורנו מתי היה שב בחזרה.

אבא אבן: לא באמת היה מטריד אותי שהשגריר הטורקי היה הולך הביתה. ההתנהלות שלהם לגמרי אופ טופיק. יכול להיות שהיה שווה לגרש את השגריר. היה לזה אימפקט דומה ל"זובור" שעברנו.

משה ארנס: הסיפור של אנשי המקצוע הוא עתיק יומין. כאשר הוחלט שאין מקום לאנשי מקצוע במשרות האלו אלא רק לאנשי השררה. יכולת לסמוך על איש שררה שימצא לו איש מקצוע כמנכ"ל על מנת שיאזן אותו. זה גם ההליך ההגיוני והרציונאלי לביצוע.

אבא אבן: הבעיה מתחילה כאשר המגלומניה עולה עם השתן לראש (וכאן ג'ודי מוזס מגיעה לאורגזמה פומבית כולל השפרצות על כל מדינת תל אביב בכלל והפרלמנט באולימפיה בפרט). דני איילון הוא איש קטן שהגיע בטעות למקום שאסור, בתכלית האיסור, היה לו להגיע אליו. דני איילון חי על הטיקט של אנטי סיטיב. והטיקט הזה לא מחזיק מים אז בטח ובטח ובטח שלא סגן שר חוץ. יא אולוהים- ולחשוב שהמוקיון הזה היה שגריר ישראל בארה"ב.

משה ארנס: אז מה עושים עכשיו ? נמשיך לשמוע את דני איילון אומר שהוא לא ממש התנצל כי לא מגיעה להם באמת התנצלות ? נמשיך לשמוע את שר החוץ מגדף את כל מי שלא בעדנו ? (שזה בערך כולם) ונמשיך לשמוע את ביבי לא מגנה, לא עושה ובעיקר- שותק ?

אבא אבן: ברוכים הבאים לארץ בינונימוסלנד פינת סטטוס קוו. מימין תוכלו להביט במייצג אדיר מימדים ( בעיקר בעיני עצמו) של ראש ממשלה שאוהב את שרה (בעיקר בעיני עצמה) משמאל תוכלו לראות נפולאון קטן שישן בבית ענק ובחדרי מלון אדירי מימדים ע"ח הברון. בהמשך תוכלו להביט במיצב רב מימדים שנקרא מפעל ההתנחלויות. מלמעלה כפור מלמטה חממה. אין כזה בכל העולם.

משה ארנס: בחדר הבא תמצאו פיתום שמחזיק בובה על הרגל ביד אחת עם 14 נודניקים שמזבחים לו כאל השכם וערב. מעל לכול תמצאו אספקלריה נאצית חובשת כפותא שיודעת לירוק מחלות ולגהק תושבים זרים וילדיהם והכול בשם השם, היהדות ורבובדיה (הרב עובדיה) אינשאללה כולם יצביעו לי בבחירות הבאות כי אני הכי יפה. אני ואורי זוהר.

אבא אבן: אם היינו בעד ליברמן היינו אומרים- כשחוטבים עצים עפים שבבים. מאחר שאנחנו חושבים שהעשייה שלו הפעם גובלת בדביליות מתקדמת אנחנו אומרים אידיוט אחד זורק אבן לבאר ואנחנו אוכלים את הדגים המסריחים.

כנסת ישראל משודרת אליכם בחסות הרשות הפלסטינאית

יום חמישי, 8 באוקטובר, 2009

אופיר פינס: אל-אקצה בוערת  ומרואן ברגותי פותח את הפה.

מיכאל בן-ארי: ברגותי ? מה אתה מוציא אותו מהכלא פתאום ? אני פוחד שהאזור עומד להתחמם- בלגאן בירושלים, רצועת עזה מתחממת . יודע מה ? הפלסטינאים עובדים יפה תקשורתית. לאט אבל בטוח הם מנכסים לעצמם את ירושלים. כל הכבוד.

אופיר פינס: תראה, החמאס רותח על הפת"ח שדחה את דוח גולדסטון. אני מניח שהסיבה היא שישראל סוחטת את אבו מאזן- בדיוק כמו עולם תחתון. על מה? כנראה על התבטאויות פנים פלסטיניות שישראל הקליטה בהאזנות הסתר שלה…

מיכאל בן ארי: המאבק על ירושלים הוא סאגה אחרת לחלוטין, והוא הסיפור הגדול שיצית את חבית חומר הנפץ. אנחנו עדים להתחלה של מאבק כוחות פנים פלסטיני על מי שישלוט באזור כשישראל תיסוג ממנו. מה ששמעת. הפלג הצפוני של האסלאם יצא בהודעה נגד הרשות הפלסטינית שלא עושה מספיק לשמור על המסגד.

אופיר פינס: אז זה הסיפור הגדול. ואני לא שומע אף בר סמכא ישראלי שמבין על מה הוא מדבר או שמתווה דרך אמיתית. היחידי שנשמע הוא סילבן שלום, והוא משמיע שטויות ברצף על מנת לצבור כוחות אצל הימין הסהרורי שמחזיק בביצים את מרכז המפלגה שלו.

מיכאל בן ארי: המצב בקאנטים ידידי. פעם זה היה משהו דיכוטומי- חמאס בעזה, פת"ח בגדה, את זה יכולנו להבין. אבל עכשיו מתחילה פרגמנטציה, כל אחד מתפצל, ערביי ישראל מצטרפים, פלגים קיצוניים מתחברים ומתחלקים- הם הפכו להיות הכנסת בירושלים, 2 ערבים, 5 דעות, רק שאצלם הדיבורים הופכים לאלימות הרבה יותר מהר מאשר אנחנו.

אופיר פינס: יאמצו את מודל הכנסת בירושלים, זה אולי כיוון נכון יותר. הפלסטינים מוכיחים שוב שהם קיבוץ של משפחות, דעות, מפלגות, רעיונות ואינטרסים (כמעט כמו הציונות) כל אחד מונע מאינטרסים ומספונסרים שונים. בליבם הם נשארו פלאחים או כמו שברל כצנלסון קרא- "בורים הנאמנים לווסלים הפיאודליים שלהם".

מיכאל בן ארי: חולשת ישראל גורמת להם להבין שבאלימות ישיגו יותר. מה פתאום מתעורר ברגותי? מה פתאום הפלג הצפוני של האסלאם קופץ? למה לא שומעים את פואד? או את שמחון? או את ברק? וכל המהומה הזאת רק גורמת לי להבין שאולי אסור לוותר על מזרח ירושלים.

אופיר פינס: ויתרנו על דרום לבנון ורצועת עזה- ועדיין אנחנו חוטפים בראש משם. מה ישתנה עם ירושלים ? הפלסטינאים אינם עם אלא אוסף של פלגים, אי אפשר להעביר להם את מזרח ירושלים, ואי אפשר לתת להם להתהלך ברחובות חופשיים ולשחרר סיסמאות מסוכנות !

מיכאל בן ארי: רבים וטובים הבהירו בעקבות האינתיפאדה השנייה כי הסכסוך אינו בר פתרון, ולכן יש הערכות חדשה לניהול הסכסוך. תוכנית עבודה לניהול הסכסוך ולא להגעה לפתרון. יישאר סטאטוס קוו בחילופי קרקעות, שיחות השלום ימשיכו להתמסמס (אינטרס ברור של ישראל) ויהיה סולם תגובות וענישה לכל פעולה שוברת שקט. הכל יישאר כפי שהיה.

אופיר פינס: ישראל לא מפחדת מאינתיפאדה. גדר המערכת וחוזקה של ישראל עדיין מהווים חסם ראוי לטרור. ביבי יהיה מאושר מהמשך סטאטוס-קוו שכזה. הוא יסיים קדנציה כגיבור. בסיומה יחזיר את השלטון לבא אחריו באותו מצב כמו שקיבל אותו.

מיכאל בן ארי: השאלה היא באיזה דור אנחנו נקבל את הבום לפנים,  מי ישיג את מי? הדמוגרפיה אותנו או אנחנו את הדמוגרפיה?

אופיר פינס: השאלה נסובה סביב המילה הגדולה- אחריות. מי ייקח אחריות לפתור משברים, לכניסה חזיתית בפלסטינאים / במסירת שטחים, אבל אחריות. אריאל שרון ובגין לקחו אחריות. ויצחק שמיר, המורה הרוחני של ביבי, לא (לפחות לא בתור ראש-ממשלה). וביבי, ממשיך בעקבותיו.

מיכאל בן ארי: חזון אחרית הימים אבל אני הולך להגן על שמיר, שלא היה ראש ממשלה טוב. הוא תקע הרבה תהליכים בישיבה על הגדר, הגיב לא נכון וראוי לאינתיפאדה הראשונה. ובגדול הוא היה זקן, זעוף עם עבר של טרוריסט. אבל אי אפשר לומר שהוא לא לקח אחריות. גם ישיבה על הגדר זה סוג של עשייה ואפילו לפעמים אחראית. בזמנו בחלק מן המקרים ישיבה על הגדר זו החלטה מאוד חשובה ונכונה שלקח ( ראה אי התגובה מול הפגזות עיראק)

אופיר פינס: מהו תפקידו של רוה"מ? בין היתר, להחזיר את המדינה במצב הכי טוב שהוא יכול, מאמין ומאפשר לו למי שבא אחריו ברשימה.  אי אפשר לומר על שמיר שלא עשה כן. הימים היו קלים יותר לשינויים אחרי הסטאטוס-קוו ורבין נכנס לוואקום במלא המרץ.

מיכאל בן ארי: גם ביבי עושה מעשה דומה. ראשית הוא מנסה לתקן את שמו בהיסטוריה של ראשי הממשלה אחרי הקדנציה האומללה הראשונה שלו. שנית הלך הרוחות בעולם לא מאפשר לו באמת לקדם נושאים מדיניים מה גם שהפרטנר הוא לא פרטנר. ולכן יש עדיפות שביבי לא יתעסק בקדנציה שלו ביחסי חוץ אלא יותר בכלכלה ויחסי פנים.

אופיר פינס: יש לא להתעסק עם העיראקים (מעשה שמיר) ויש לא לעשות שום דבר בכלל. תגיד לי, מתי שמעת את ביבי באיזה הצהרה מדינית, חוץ ממס השפתיים שלו על 'שתי מדינות לשתי עמים' לפני כמה חודשים, שמאז הוא נעלם ?

מיכאל בן ארי: באו"ם. הוא העביר שם ביקורת על אובאמה לרוב, אבל אני עומד על דעתי- לפעמים אי עשייה היא העשייה הטובה ביותר. האמת שאחרי הנאום שלו באו"ם יצאו הצהרות בארה"ב שישראל בהנהגתו הופכת להיות המנהיגה של העולם החופשי.

חוקי הברזל של השיווק- גם פוליטיקה בעניין

יום חמישי, 2 באפריל, 2009
אל הריס וג'ק טראוט כתבו את 22 חוקי הברזל של השיווק. מפתיע (ואולי לא) אבל פוליטיקאי מתחיל שרוצה להגיע לגדולות ונצורות- צריך ללכת אחרי הכללים הללו. הנה כמה מהעיקריים, ולצידם- ההשוואה שלנו לפוליטיקאים רלוונטיים…
יצחק רבין ז
1. חוק המנהיגות- טוב יותר להיות ראשון מלהיות טוב יותר- עיקר מהותו של השיווק הוא ליצור ענף שבו אתה הוא הראשון. קל הרבה יותר לחדור למוחם של אנשים מאשר לנסות לשכנע מישהו שהמוצר שלך טוב יותר מזה שכבר חדר לשם ראשון. שיווק הוא מאבק בין תפיסות ולא בין מוצרים. מי אם לא רבין ?!
    
רחבעם זאבי- תפס בעלות על מילה.6. חוק הבלעדיות- שתי חברות אינן יכולות להיות הבעלים על אותה מלה במוחו של הלקוח- כאשר מתחרה הוא הבעלים על מילה או עמדה במוחו של הלקוח, חבל להשחית מאמצים בניסיון להשתלט על המילה הזאת. טרנספר. עזבו, המילה תפוסה גם לעוד 100 שנה. גנדי… מתגעגעים אליך… חלקנו.
 
7. חוק הסולם- האסטרטגיה שתינקט תלויה בשלב שבו אתה ניצב על הסולם- השאיפסילבן שלום. לא מס' 2 מוצלח במיוחד.ה להיות ראשון במוחו של הלקוח חייבת להיות אמנם היעד השיווקי הראשון במעלה שלך, אך גם אם לא הצלחת במשימה, המערכת עדיין אינה אבודה. יש אסטרטגיות המתאימות למספר 2 ול-3. כל המוצרים לא נוצרו שווים. יש מדרג במוח שלקוחות נעזרים בו להחלטותיהם. אסטרטגיית השיווק צריכה להיות מותנית בשלב בסולם שאתה תופס. סילבן שלום- צריך גם לדעת איך להיות מס' 2 מוצלח.
 
8. חוק השניים- בטווח הארוך, כל שוק הופך למרוץ של שני סוסים- בשלשים הראשונים, ענף חדש הוא סולם רב שרבין ופרס. הלכו אחורה שנים רבות.לבים, אולם בהדרגה הולך הסולם ונעשה דו שלבי בלבד. בדרך כלל המותג הוותיק והאמין והחדש. הידיעה ששיווק בטווח ארוך הוא מירוץ בין 2 סוסים תסייע לתכנן אסטרטגיה בטווח קצר. השניים שהלכו ראש בראש… עד שלאחד הלך הראש. רבין ופרס.
   
11. חוק הפרספקטיבה- ההשלכות של השיווק ניכרות רק כעבור זמן-  ההשלכות לטווח ארוך הן לעיתים קרובות ההפך הגמור מההשלכות בטווח הקצר. האם מבצעי מכירות מגדילים את מנחם בגין- חתם על פקוצת מבצע אופרההעסקים של החברה או מקטינים אותם? בטווח קצר המבצע מגדיל את העסקים אבל בטווח ארוך הם מרגילים את הלקוחות לא לקנות במחירים רגילים. דבר נוסף זה אומר- המחירים הרגילים הם גבוהים מידי… והחנות הופכת לחנות "מבצעים". הפצצת הכור בעיראק, עליה חתום בגין, היא ללא ספק חוק הפרספקטיבה במלוא התגלמותו.
  
13. חוק ההקרבה- כדי לקבל משהו צריך לוותר על משהו- חוק ההקרבה הוא היפוכו של חוק הרחבת הקווים. אם ברצונך להצליח היום עליך לוותר על משהו. על 3 דברים אפשר לוותר- קו אריק שרון- האיש הקריב לא מעטמוצרים, שוק מטרה ושינוי מתמיד. קו מוצרים- אם אתה רוצה להצליח עליך לצמצם את קו המוצרים שלך.  שוק מטרה- מי אמר שצריך לקסום לכולם? שינוי בלתי פוסק- מי אמר שצריך לשנות אסטרטגיה כל שנה? אריק שרון זרק שנים של פיתוח השטחים לפח, ופינה את רצועת עזה וצפון השומרון. הקרבה.
   
16. חוק הייחודיות- בכל מצב, רק מהלך אחד יניב תוצאות של ממש-אנשי שיווק רבים רואים את ההצלחה כסכום כולהרב בא גד יוסף. שונה. בהחלט שונה.ל של מאמצים קטנים רבים המבוצעים בהצלחה. סוד ההצלחה בשיווק אינה טמונה בהשתדלות רבה יותר. ההיסטוריה מלמדת שהדבר היחיד המצליח בשיווק הוא מהלך אחד נועז.לעיתים קרובות יש רק מקום אחד שבו המתחרה פגיע. זה חייב להיות המוקד של כל כח הפלישה. תהיה ייחודי. תהיה שונה. תהיה הרב בא-גד.
 
19. חוק הכישלון- יש לצפות לכישלון ולהשלים עמו- חברות רבות מנסות להביא דברים על תיקונם במקום לזנוח אותם. עמיר פרץ. כשלון. מה לעשות.הודאה בשגיאה וישיבה בחיבוק ידיים מזיקות לקריירה שלך. אסטרטגיה טובה יותר היא להכיר בשגיאה בשלב מוקדם ולצמצמם הפסדים ככול שאפשר. אתה יודע איך מפעילים מכשיר קשר ? יודע איך צה"ל עובד ? לא ? אז אל תלך להיות שר ביטחון. יכישלון.
 
 
2ביבי. בנימין נתניהו. כמה קשרים, כמה יוסי.2. חוק המשאבים- ללא מימון מתאים, הרעיון לא יפרוס כנפיים- גם הרעיון הטוב בעולם לא ירחיק לכת ללא הכסף. שיווק הוא משחק המתנהל במוחו של לקוח. אתה זקוק לכסף כדי לחדור למח. אתה זקוק לכסף כדי להישאר במח לאחר שחדרת אליו. רעיון בינוני שיש לצידו מיליון דולאר יצליח יותר מרעיון גיאוני בלי כסף לצידו. פרסום הוא עסק יקר. ללא מימון, ללא שלדון אדלסון, ללא רון לאודר, לא תהפך לראש ממשלה. אה, ביבי ?

לקנות סילבן בפוזיציה של SHORT

יום שלישי, 17 במרץ, 2009

סילבן וג'ודי- הצל שלי ואני, יצאנו לדרך- השמש עמדה כך בערך...

כוכי מרדכי: אנחנו נכנסים לתקופה של חוסר וודאות, חוסר מוכנות, חוסר ציונות, ונדנדה שמתגלגלת ימינה וימינה וימינה… עד הצעת אי האמון הבאה. שמי יציע אותה ? ומי יתמוך בה ? סילבן ?

 

מנחם בן: לא, סילבן הוא מניה בדרך למטה. אל תטעה. עם כסף של "ידיעות" אפשר לעשות הרבה, אבל עם כסף של "ישראל היום" אפשר לעשות יותר. אם סילבן לא ימציא עצמו מחדש גורלו יהיה סיבוב פרידה בכנסת הזאת. סילבן אוכל היום את ההפסד בפריימריס של לפני שנתיים.

 

כוכי מרדכי: שלא לדבר על אשתו הג'ינג'ית שמחרפנת אותו למוות. תסתכל על הפנים שלו ותראה שהוא הוריד המון במשקל. הוא לא בקו הבריאות. ואני לא בטוח שיש לו כוח ועור של פיל לסיבוב נוסף של התמודדות.

 

מנחם בן: אבל יש משהו שסילבן עושה יותר טוב מכולם. סליחה, קצת פחות טוב מדוד לוי (ואורלי לוי, הבת של דוד, הח"כית הלא ברורה)- וזה להיעלב. וסילבן, כיאה לסטריאוטיפ העתיק על יהודי צפון אפריקה, יודע להיעלב ולא לוותר על הכבוד שלו.

 

כוכי מרדכי: הוא לא ילך להיות השר לענייני קליטת עלייה, כי זה לא מעניין אותו. כי אין מספיק תקשורת בזה. כי זה לא מספיק חשוב. הוא רוצה משהו עם כבוד. וחוץ מזה, ג'ודי לא תסלח לו.

 

מנחם בן: המשפט האחרון הוא הקובע. ג'ודי היא גרופית. איפה שהיא יכולה לקבל תקשורת- היא עושה את זה. ככה היה עם עמירם ניר. וככה עם סילבן.

 

כוכי מרדכי: אתה זוכר את הלוויה של האפיפיור? איזה תמונה שמו בעיתון? ג'ודי מציצה מעבר לכתפו של בשאר אסד. וסילבן? הוא נעלב בשביל הבובלילים, הוא נעלב בשביל באר שבע. הוא נעלב בשביל המרוקאים. הוא נעלב בשביל מי שיבקש שהוא ייעלב עבורו. וג'ודי משמשת להקת המקוננות… אז למה לי פוליטיקה עכשיו ?!

 

מנחם בן: אז אתה אומר שסילבן הולך הביתה בשקט, מסתפק באיזה סגן משנה סמל מחלקת שמהנש לראשות הממשלה ? ג'ודי עליך, ומנחם בן בידיך ! סילבן יעשה פוגרום, יפרק את הליכוד. כי סילבן יעשה מעשה שמשון- תמות נפשי עם פלישתים. או עם איזה בלוג פוליטי.

 

כוכי מרדכי: זה בדיוק הקטע… אין מאחוריו כלום. אם הוא ילך… אז הוא ילךג'ודי ניר מוזס תסדר. סילבן רק צריך להיות בשקט. בידיעות אחרונות יעשו הרבה רעש. בוואי נט ישתוללו ויזייפו סקרים. 300 איש בליכוד יזילו דמעה… וזהו. לאיש אין אנשים מאחוריו לא כל שכן בעלי שם.

 

מנחם בן: אם הוא רוצה לעשות רעש- זה רק לחבור לליבני- וברור שאף אחד לא יבוא אחריו. ואם יום אחד הבן שלך ירצה ללמוד מויקיפדיה מה זה "קול ענות חלושה", התמונה של סטיב תהיה שם…

 

כוכי מרדכי: סילבן "סטיבי" שלום. שלום ולהתראות. זה לא נגמר עד שהגברת השמנה תשיר (באנגלית זה פי 1000 יותר נכון) אצלנו היא לא שמנה (אנחנו לא אמריקאים) אצלנו היא ג'ינג'ית…