למה לי פוליטיקה

קרטר: אתה הופתעת ? אני הופתעתי. לא האמנתי שדווקא ביבי ייפול כל כך חזק. הייתי בטוח שיפליג את הקדנציה הזאת כמו גיבור ויבוא לקדנציה הבאה עם יכולת להעביר החלטות אמיתיות. הוא רץ כמו עגל… מצד שני, וסוף סוף נשמע מה המצע של מפלגת העבודה.

ניקסון: אולי התבלבלת בין קדימה לבין מפלגת העבודה ? עושה רושם שקדימה הולכת להיכנס חזק לקואליציה, ושאול מופז, סוף סוף, יהיה שר.

קרטר: אתה מבין מי נכנס… האם אנחנו מבינים מי יצא ? ממשלה של למעלה מ-30 שרים…

ניקסון: אתה יודע כמה שרים יש באמת? אתה יודע מה אומר חוק יסוד הממשלה לגבי כמות השרים המותרת ? חוק נורווגי בתחת שלי… למה – למה לי פוליטיקה עכשיו ?!

קרטר: בכל מקרה, ממשלה שנשענת על למעלה מ-70% מהכנסת, עושה דרכה מטה. אולי זהו תחילתו של המפץ הגדול #2, ליכוד, קדימה ומפלגת העבודה יתאחדו, ש"ס תתחנן להיכנס ותוריד מחתונים להיות החתול ששומר על התקציבים שלו. ליברמן בורח בבית שלו בנוקדים… הרשקוביץ נעלם במעמקי השיכחה…

ניקסון: נהדר. ועכשיו, בוא נתעורר וננגב את הריר מהלילה הקודם. ביבי מבין שככה לא משחקים, שאי אפשר עם הקצה שמושך אותו ימינה כל הזמן. עושה יד אחת עם ציפיטפוט, ויורדים ממזרח ירושלים. ליצמן וש"ס- OUT, מופז ולבני- IN, ירושלים- BYE BYE.

קרטר: זה בדיוק הריר שצריך לנגב. החזון שלך הוא סוג של פנטזיה שאני מקווה שתקרה אבל לא באמת מאמין לה. אני גם בטוח שפנטזיה כזאת יכולה לעשות סדר למול החרדים, אבל זה לא יקרה. לגבי ירושלים- אני לא חושב שיש משהו רע בבנייה ברמת שלמה, אני חושב שיש רע בבניה בהר חומה. אני חושב שבנייה בגילה לא מפריע לאף אחד וכן יש לי בעיה בהרחבה של מעלה אדומים על חשבון אל עזריה ובנייה בעיר דויד/ סילוואן- היא אסון.

ניקסון: הקיצר- זה לא דיכוטומי. בנייה במקומות האלו היא שאילתא לכל מפלגה. זה לגעת בליבה, כמו שברק נגע בליבה בשיחות קמפ דיויד.

קרטר: אבל אנחנו עוסקים בפוליטיקה. ולמי שלא שם לב- הנה פעמון התראה- איבדנו את מזרח ירושלים. יעברו עוד כמה שנים, אבל היא כבר לא שלנו. לגבי ביבי, הוא הבין שאי אפשר לזגזג, הוא מבין שאין עם מי לדבר. כמה זמן הוא עוד יחזיק בקואליציה הזו ? אם ציפי באמת גדולה עכשיו, היא אומרת לו- לא, וקוראת לבחירות.

ניקסון: אם ציפי אומרת לא, וקוראת לבחירות- היא תיפול. היא תיפול פעמיים- פעם ראשונה למופז ופעם שנייה קדימה תשיג פחות מנדטים ממה שיש להם היום. וירושלים מזמן לא שלנו, היא רכוש החרדים והערבים. כל ניסיון אחר לצייר את המפה הוא שגיאה.

קרטר: אתה טועה. ציפי קיבלה יותר קולות מביבי ועדיין היא בחוץ. העם בחר 'קדימה' אך אנחנו הולכים אחורה עם ביבי. לא אחורה, פול גז ברוורס. עוד מדינות מחזירות שגרירים ומגנות אותנו, ואובמה אוכל את ביבי לארוחת בוקר. זה הזמן לבחירות. להעיף את ביבי לקרשים, להביא את ציפי לשלטון ואת מפלגת העבודה לצידה. תאוחד קדימה והעבודה לאלתר !

ניקסון: זה לא באמת יקרה. האגו ינטרל את המציאות המדומה שאתה מציג. לא מופז יכול לעמוד במטלה ובטח לא הציבור באהדה לברק ומזדנביו.

קרטר: אז מה ההצעה שלך? לחכות שאובמה לא ירשה לבנות גם ביפו ?

ניקסון: שאיפות זה המחלקה של פופטיץ. מה יש לנו לשקול: משבר עמוק יותר עם ארה"ב ? כניעה לתכתיבים האמריקאים ? למצוא שביל זהב לפתרון זמני (הקפאה זמנית, בנייה זוחלת, המשך בנייה ושחרור לחצים במקומות אחרים כמו אסירים) ? למצוא שביל זהב לפתרון קבוע (הפסקת הבנייה בגדה באופן כללי והתניה כי הפלסטינים יחלו בחפיר עמוק לניקיון מערכת החינוך שלהם) ?

קרטר: הפרשנות שלנו שווה כמו כל פרשנות וגם עיוור מידי פעם תופס גרגר… אולי נחזור לפוסט שאמרנו כי אין שום סיכוי שאי פעם יתנו לנו להפשיר את הבניה שהקפאנו. אתה שואל מה עושים ?

ניקסון: אני אומר לך מה עושים. אני חושב שאני בעד העמקת המשבר עם ארה"ב. מתישהו צריך לשים מראה מול אובמה. אני חושב שאנחנו רוקדים לחליל שלו ויש לזה משמעויות רבות, אבל באיזשהו מקום אנחנו צריכים לגדל אישיות. חוץ מיחסי החוץ השבירים ממילא של ישראל, אני חושב שיש להתוות דרך לפלסטינים לרדת מהעץ שלהם- קצת שחרור אסירים ושחרור לחץ בגדה, וקצת להמשיך את הבניה בכל זאת.

קרטר: שיאיימו ! שיתקוממו ! אני ממש לא מפחד מאינתיפדה שלישית. אני ממש מייחל לה שתקרה… כל התקוממות עממית היום דינה חומה בצורה בציבוריות הישראלית.

ניקסון: יש רגעים שאתה מרגיש שהם רגעים מכוננים. יש רגעים שבהם גורמי חוץ דווקא מעמידים מראה למולנו, ובה אנו רואים את עצמנו במלוא עליבותנו. כן, אנחנו תלויים בארה"ב, באיחוד האירופי, באו"ם, בבריטניה… בכולם. החלומות האוטופיים של הימין נתקלים במציאות הבינ"ל. למעמד הביניים הנושא בנטל נמאס. הוא רוצה שקט. הוא רוצה שהשמאל והימין הקיצוני ימשיכו להיאבק, אבל לא על גבנו. אנו מברכים את אובמה, על שהוא מכריח את ביבי לבחור דרך, ולא לנוע בין הטיפות. זמן שינוי הגיע. זמן הכרעה. ביבי יצטרך להחליט מה יזכרו ממנו. את שרה, או החלטות קשות שייקח.

קרטר: אז במה הפוסט הזה עוסק בעצם? הקדמת הבחירות? חולשת ההנהגה ?

ניקסון: הוא עוסק במלכודת ובטיב הברוך שאנחנו חיים בו. ובהזדמנות זו נאחל חג שמח לכל בית ישראל. מי ייתן והנהגה ראויה תוציא אותנו מעבדות לחירות. או להיפך. רק שיקרה בקרוב.

רן כהן: אלי אפללו מבקש לפרוש מקדימה כי הוא איבד אמון בלבני. בוא נזכר לרגע באותו אפללו, שדואג לפתע לציבור הישראלי…

דדי צוקר: אתה יודע איך צדים אפללו ? יושבים בשיח ביער נטוש עם קצת בגדי הסוואה, אתה זורק צ'ופרים על שביל מרכזי ומחכה. אחרי שעה האפלולו יוצא ממקום מחבואו ואז ניתן לצוד אותו בצעקות. בדרך כלל אחרי שאתה מפתיע אותו מהשיח הוא מייד מתהפך על הגב ועושה את עצמו מת… מה הבעיה ? בעקבות צייד יתר- החיה על סף הכחדה.

רן כהן: שי ודרור הגדירו את זה הבוקר יפה. הבחור חי בסרט בורקס. הוא חושב שמישהו יאכל את הגולש שהוא מבשל לנו ? 'נמאס לי מציפי אז אני הולך לסיעת יחיד', הוא באמת לא חושב שכולם מבינים שבעוד יומיים-שבועיים הוא חובר לליכוד?

דדי צוקר: אני חושב שזה תופעה שדומה לאכילת גלידה קפואה בצורה מהירה. זה ישר כואב בעין. הטיסה על המקרר של אגרסקו עושה משהו לאנשים…

רן כהן: אנחנו נטפלים לזנב המדולדל. מה עם הראש, שבמקום לעסוק בגלעד שליט ובבעיות דחופות אחרות, עושה 'סיבוב' כאחרון העסקנים ומנסה לפרק את קדימה ?

דדי צוקר: לא ציפיתי לשום דבר אחר. חוץ מזה, אתה חושב שכל היום הוא שוקד על זה? יש לו עוד מה לעשות חוץ מלהתעסק בעסקה. זה פופוליזם להגיד את זה.

רן כהן: אז ביבי וברק מתעסקים בלקפד את ראשה של קדימה. לברק יש כבר תואר שני בלהרוס מפלגות, אחרי שהרס את מפלגת העבודה. למי יהיו הביצים לאחד את המפלגות ולהפסיק לזיין לכולנו את הצורה.

דדי צוקר: לאחד ? אתה באמת רואה איזושהי קונסטלציה שציפורה יושבת עם המדושן מאקירוב, ולידם הבוחש (הבעל של החזרזירונת, להלן 'ביבי') שמסתכל ומשלב ידיים ? אין מצב. לא בגלגול הזה. למה, למה לי פוליטיקה עכשיו.

רן כהן: אני חושב שזה חינני להפליא. מה שאומר שאחמד טיבי יהיה יו"ר האופוזיציה, וזה כבר באמת משהו משהו.

דדי צוקר: אם לבני חפצה בחיים פוליטיים, אסור לה להיכנס. בשביל 3 שרים בלי תיק ? אולי שייתן לה ארטיק גלי-גל וישלח אותה לשחק בשמש ?!

רן כהן: זה סוף של משהו אחד והתחלה של משהו אחר. זה מדינה בלי אופוזיציה. זו צורת שלטון חזקה שהיא ממש על סף שלטון יחיד. אם היא נכנסת היא עושה את המפץ הגדול של חיים רמון. כל מה שהוא פינטז. ואז אפשר להתחיל לטפל בכל הטפילים שרוכבים על גב המדינה… או מצד שני- לשתק את כל המערכות בארץ.

דדי צוקר: ויהי ערב ויהי בוקר, וציפי לבני ככל הנראה בחוץ. אתה יודע מה מרתיח אותי ? שאין בושה. זה שרונית תירוש, ואפללו ושאר מרעין ובישין, אפילו לא מנסים להסתיר שהם עוברים מפלגה בשביל הג'וב ולא בגלל האידיאולוגיה.

רן כהן: רגע רגע, אף אחד עוד לא עובר. אתה מבין שהדיונים הם בושה כשאין קמצוץ אידיאולוגיה על הפרק. רק אתנן כזה או אחר. וזה סימול אמיתי שסוף האידיאולוגיה כבר כאן. וזה עוד יותר אומר דרשני, שראש האופוזיציה צריך להיות אחמד טיבי.

דדי צוקר: מה ציפק'ה תגיד היום שהיא לא נכנסת- סיבות אידיאולוגיות? בולשיט. אפילו ביילין אומר בבוקר שביבי מוכן למו"מ על בסיס קווי 67. אז ציפי האידיאולוגית הגדולה לא נכנסת ? צריך לומר את האמת.

רן כהן: המחיר הוא הראש של כל אחד. המחיר הוא המחשבה מה קורה מעבר לפינה. המחיר הוא שציפי מבינה שאם היא עוברת לקואליציה כאחרונת העשבים השוטים, היא מוחקת את עצמה, מוחקת את קדימה, וממליכה את שאול מופז לראש מפלגה קיקיונית.

דדי צוקר: תאר לך את הפנטזיה הבאה- מפלגה אחת של חילונים מול כל השאר. עד מתי תממן דוסים? עד מתי תממן סלילת כבישים למעלה המכמושים ג'? זו הזדמנות אדירה. קץ כל האידיאולוגיות.

רן כהן: 2 יהודים, 3 דעות, 1,000 חילונים, מלחמת אחים. לא יעבוד. מה אנחנו לומדים מהסיפור הזה של ביבי-לבני ? שביבי למד לעשות פוליטיקה מתוחכמת קצת ?

דדי צוקר: לא. ממש לא פוליטיקה מתוחכמת. זה סוג של בולדוזר שכל הזמן צריך לבחון את הכוח שלו ואת המשיכה שלו. קצת כמו שכלב מלקק את הביצים שלו. כי הוא יכול.

רן כהן: אז מה היה לנו ? ספין על ספין על ספין שהוציא את ביבי חזק ואת ציפי עוד יותר עמוק בבוץ המופזי ?

דדי צוקר: אני מניח שזה סיכום הוגן. ביבי עשה סיבוב. הסיבוב שלו הוא גם זה שינצח לו את הבחירות הבאות… ואת ברק…

ג'יימס בייקר: מה אתה אומר על הקפיצה של ביבי שמאלה?

יצחק שמיר: ביבי עשה צעד קדימה, אי אפשר לקחת את זה ממנו. אבל יודע מה ? אני לא מאמין לו. הוא לא מתכוון לחצי מילה ממה שהוא אמר. להבדיל מנאום שרון וההתנתקות, ביבי לא מאמין לכלום. אובמה סוחב אותו באוזן למיקרופון. מה יקרה אחרי זה- כלום. עוד מעט המציאות המזרח-תיכונית תטפח לאובאמה על הפנים.

ג'יימס בייקר: אנחנו מבוסמים מהעובדה שהוא עשה צעד בכיוון השמאל. פתאום מדבר על מדינה פלשתינית מפורזת… אבל אנחנו לא שמענו דבר על הצהרות מחייבות. הנאום שלו הוא ימני להחריד. אין פינוי התנחלויות, יש המשך בנייה בתוך הקו הירוק, אין חצי מילה על הדברים החשובים- פליטים, זכות שיבה, אסירים, מים, ביטחון, ירושלים.

יצחק שמיר: ביבי ניסה לשחק אותה כאילו הוא מבקש לנאום, אבל חרב דמוקלס מתנוססת לו מעל לראש. מה שמצחיק, שאחרי הנאום הזה, נאמני ארץ-ישראל כבר מאיימים שהם יפילו אותו מהשלטון. איך, איך יפילו ? ואת מי ימליכו במקומו ? את ציפי לבני ?

ג'יימס בייקר: אמר אחד הפרשנים אתמול, שהנאום הזה היה נשמע הרבה יותר טוב אם ציפי לבני הייתה נושאת אותו, כי היא הייתה מתכוונת למה שהיא אומרת.

יצחק שמיר: לגבי מי שהימין מעדיפים בשלטון- זה דיון שלם שעומד בפני עצמו. הם היו מעדיפים את אחמדיניג'אד. תחשוב על זה רגע… נו? חשבת? זה היה בלון ניסוי לראות אם אתה מקשיב. הם לא יודעים לומר מה כן. הם יודעים לעשות אלימינציה. גם אם ברוך מרזל היה ראש ממשלה הם היו נגדו.

ג'יימס בייקר: מומחי תקשורת כבר מגדירים את הנאום הזה בתור נאום מעולה, מצוין. אין ספק שביבי הוא אשף תקשורת, אבל כמו שעורך דין מפורסם אמר פעם בסיומו של ראיון בן כשעה וחצי- "הצלחתי לא לומר כלום בשעה וחצי האחרונות, כמו שתכננתי ?"

יצחק שמיר: אין אחד שיצעק המלך עירום?  או שאתה לא מסכים איתי וטוען כי המלך לבוש גם לבוש ואת המפתח לחגורת הצניעות הוא שומר במחשוף הנעלם של הבתולה חוטובלי? שמע, או שאני עיוור או שכולם מסתכלים בצלליות שמרצדות על קיר המערה.

ג'יימס בייקר: משל המערה ממשיך לחיות שנים אחרי שאפלטון הלך לעולמו. ביבי משלה בכולם, אבל האמת המרה והחמורה מכולם, היא שהוא משלה את עצמו. יבוא יום, ועל פי ברק אובמה דיי מהר, וביבי יצטרך לפרוט את דבריו למעשים: לפנות היאחזויות, להסיר מחסומים ולשבת לשולחן המו"מ שלא על מנת למשוך זמן- אלא על מנת להגיע לסיכומים ולוחות זמנים. מסוגל ? ספוקתני.

יצחק שמיר: והתגובות ? מצד אחד האנטישום (הטעות במקור) ג'ימי קרטר אומר שהוא לא רואה את ישראל נוטשת את גוש-עציון. מצד שני האיחוד האירופי לא משדרג יחסים עם ישראל, ומצד שלישי אומר מובארק כי הדרישה להכיר באופי היהודי של מדינת ישראל היא המכשול לשלום.

ג'יימס בייקר: שמע סיפור, כשהייתי צעיר והייתה ועידת מדריד (91) שידרו את פתיחת הוועידה בטלוויזיה וכל הבי"ס בא לראות. אני ברחתי לכיתה אחרת להתמזמז עם מישהי ששמה פרח לי ממזמן. קיצר פתאום היו צעקות במסדרון, ברמה של "יש שלום! הם מתחבקים! אין מלחמות יותר". אתה יודע איזה בעאסה לשמוע את זה בדיוק שאתה נלחם לפתוח חזייה של משהי?

יצחק שמיר: מה הרעיון של הסיפור המאעפן הזה ( חוץ מלהוציא אותך מתלהב ?!)

ג'יימס בייקר: אנשים יכולים להיפגש, אבל להגיע להסכמות שגורלם יגע בגורלם של מיליונים? פחחח. ולהגיע להסכמות ברמה של הליכה נגד הלכה ונגד דת? פחחח פי מיליון. אני האחד שידכא את כולם. לפלשתינים בפרט ולערבים בכלל אין מנדט לוותר בשם האסלאם ומוחמד שליחו על שום סעיף. ולביבי? גם לביבי אין זכות או יכולת או רצון לוותר בשם היהדות. והוא הכי פוחד מעין הרע ופולסא דנורא.

יצחק שמיר: ברור. אתה יודע מה זה לחזור הביתה וששרה תקלל כי המרק נשרף, ועוד ברחוב שקוראים לו עזה? אני לא הייתי חוזר לבית שכזה, אבל אני גם לא ביבי…

ג'יימס בייקר: אתה יודע מה הכי יפה בפולסא דנורא? שגם תרנגול עיוור מידי פעם תופס גרגר…

האם ביבי תופס קצת שכל ברגע האחרון וגואל את עצמו מנפילה בתור ראש-ממשלה כושל בפעם השנייה, והולך לממשלת רוטציה עם ציפי ?

אני לא מאמין שהוא חושב בכלל שהוא יכול ללכת לרוטציה. ציפי מתגלה כשחקנית פוקר לא רעה. מעניין מה ביבי אומר על הפרסומים ששר החינוך הבא יהיה מש"ס.

ציפי לבני, מהצד השני, היא בהחלט שחקנית פוקר לא רעה, אבל נראה לי שהיא משחקת בשביל הכיף, עם החבר'ה, ולא בשביל הניצחון. אני מבין שהיא רואה ממשלת ימין צרה עם ליברמן בתור שר חוץ שנופלת בתוך זמן לא רב, אבל רבאק- מה עם טובת המדינה ? למה לי פוליטיקה עכשיו ?

ככל הנראה, אין טובת המדינה… גם ביבי רוצה לעשות למדינה טוב. הדרך שלו היא הבעייתית.

אתם מבינים שהיום זה היום בו מדינת ישראל סוגרת שעריה? היום. ביבי הולך לתת לש"ס שר במשרד החינוך שיהיה אחראי רק על החינוך החרדי- וזהו. זה היום הראשון בו החלום מתחיל להיגמר. היום הראשון של שארית חיינו. סוף האחדות, סוף הלויאליות, וההתחלה של דור חדש של נצלנים, בורים, עמי ארצות שרק יזנו מתקציב המדינה בלי לתרום שקל.

ולסיום, רציתי לתת את המשל על קילוף הבננות, אבל הוא לא מתאים. אז נספר בדיחה במקום… אחד מגיע לרופא לבדיקה. אומר לו הרופא- חבר אתה חייב להפסיק לאונן. שואל הפציינט- למה?  הרופא- כי אני חייב לבדוק אותך…